מעשה שאין בו (אף לא) הכנה בלבד בעקבות תיקון מס' 9 לחוק המאבק בטרור

שבועות ספורים לאחר מתקפת הטרור של 7 באוקטובר, נוספה לחוק המאבק בטרור עבירה פלילית יוצאת דופן אשר מפלילה צריכה של פרסומי טרור. כל העוסקים בדבר היו מודעים לחריגות התיקון לחוק בנוף דיני העונשין בישראל ואף בראייה השוואתית. הכול הסכימו כי התיקון מעורר שאלות משפטיות כבדות משקל, הנוגעות לעקרונות יסוד במשפט הפלילי והחוקתי. חלק מן הקשיים יורדים לשורש ההצדקות הבסיסיות לחקיקה פלילית ומאתגרים אותן. בהערת חקיקה זו אדון בקשיים המתעוררים כתוצאה מהתיקון לחוק, ואנהל דיון פרשני בתיקון זה. אתעמק במסגרת ההערה באחד הקשיים, שעניינו הקדמת "שער הכניסה" לאחריות הפלילית. משמעות הדבר היא שהחוק עשוי להפליל, לפחות בחלק מן האפשרויות הפרשניות, שלבים במעשה הפלילי שהם מוקדמים אף יותר ממעשי הכנה. אטען כי קושי זה עומד בפני עצמו ומקרין על הקשיים הנותרים. עוד אטען כי הרכיבים שנוספו לעבירה כדי לצמצם את האחריות הפלילית אינם מספקים, בחלק מן האפשרויות הפרשניות, מענה הולם לקושי האמור. נוכח תכלית החקיקה, הקשיים שהיא מעוררת וטעמים נוספים אשר ידונו, אציע לפרש את הנורמה האוסרת בצמצום ואנסה להדגים כיצד ניתן לעשות זאת. פרשנות מצמצמת זו תסייע לדעתי לצמצם במידת מה את הקשיים הללו, ובד בבד תגשים את תכלית התיקון מבלי לעקר אותו מתוכן. לצד התרומה האפשרית לפרשנות החקיקה הקונקרטית, הדיונים בהערה זו נועדו לספק זווית התבוננות נוספת לסוגיות משפטיות שנדונו בעבר, ובמרכזן דיני ההכנה, בראי מאפייני המאבק בטרור בעידן הדיגיטלי.