מהו מאמר משפטי טוב? מחשבות בעקבות מאמרו של יאיר שגיא ״תמורה גדולה: עלייתו של משפט מינהלי דור 3.0״ (כרך נו)
מאמר זה מבקש להציע שתי תשובות לשאלה: "מהו מאמר משפטי טוב?״. התשובה האחת נסמכת על עיקרי הריאליזם המשפטי. הריאליזם הבין שהכרעות משפטיות הן הכרעות נורמטיביות וחלוקתיות, וטען שיש להתמודד עם שאלות אלה לא בהסתמך על השכל הישר של שופטים, אלא באמצעות ידע הלקוח מהדיסציפלינות של מדעי החברה והרוח. מה שעולה מעמדה זו הוא שמאמר משפטי טוב הוא מאמר שמאיר סוגייה משפטית באופן מעשיר באמצעות תכנים הלקוחים ממדעי החברה והרוח. התשובה השנייה נסמכת על ההמשגה המפורסמת של תומס קון בספרו טבען של מהפכות מדעיות משנת 1962. קון הבחין בין "פרדיגמה", היינו מסגרת חשיבה שמארגנת את הפרטים שבמציאות וקובעת מה הן השאלות שיש לשאול ביחס למציאות, ומה ייחשב מענה הולם להן, לבין "מדע נורמלי", היינו פעולה בתוך הפרדיגמה ומילויה בתכנים בדרך של השגת ידע זוחלני, צר היקף. במסגרת ההמשגות של קון, מאמר משפטי טוב הוא זה שיוצר פרדיגמה או לפחות מתקרב ליצירת פרדיגמה. מאמר כזה יכתיב את החשיבה באופן נרחב וארוך טווח, ומלומדים רבים ישתמשו בתובנות שבו שוב ושוב. המאמר מביא שלוש דוגמאות למאמרים יוצרי פרדיגמה, היינו מאמרים שחוללו שינוי משמעותי בדרכים שבהם אנו חושבים על סוגיות משפטיות. בהמשך דן המאמר במאמרו של יאיר שגיא "תמורה גדולה: עלייתו של משפט מינהלי דור 3.0". המאמר מצביע על המאפיינים שבמאמרו של שגיא ההופכים אותו הן למאמר ריאליסטי מובהק והן למאמר יוצר פרדיגמה או לפחות למאמר שהוא קרוב למאמר יוצר פרדיגמה.
