מלכודת המס של קרנות הנאמנות בישראל (משפטים על אתר / גיליון כג)
המשקיעים הקמעונאיים בישראל נלכדים תדיר במלכודות מס שטומנים להם בתי ההשקעות המקומיים. זו בקליפת האגוז הבעיה: בית השקעות מקים קרן נאמנות וקובע לה דמי ניהול זניחים או מפחית במידה רבה את דמי הניהול של קרן קיימת, דמי הניהול הנמוכים מפתים משקיעים לצבור יחידות השתתפות בקרן, ולאחר שההשקעה הניבה תשואה נאה דמי הניהול מועלים בחדות. בנקודה זו נאלץ המשקיע לבחור בין המשך החזקה ביחידות ההשתתפות תוך תשלום דמי הניהול המוגדלים או מכירתם תוך תשלום מידי של מס רווחי הון בשיעור לא מבוטל (אותו המשקיע היה מעדיף לדחות). משקיע שצבר תשואה משמעותית יעדיף להתמיד בהחזקתו על מנת שלא להידרש לשלם את המס לאלתר וימצא עצמו לכוד בהשקעה הרבה פחות מוצלחת תוך פגיעה הולכת ומצטברת בתשואת תיק ההשקעות. רשימה זו עומדת על חומרת הבעיה ובוחנת מודלים שונים לפתרונה, תוך העדפת הפתרון של תיקון דיני המס. פרק א מסביר את הבעיה באמצעות דוגמא. פרק ב מראה כי הסתמכות על כוחות השוק ללא או עם מעט מאוד התערבות רגולטורית אינה מספיקה לשם הגנה על משקיעים. פרק ג דוחה את האפשרות להשתמש בכלים פטרנליסטיים מתחומי המשפט הציבורי והפרטי, כמו רגולציה אגרסיבית במסגרת דיני ניירות הערך או תביעות נזיקין ומעין-נזיקין. פרק ד מציע לעקוף את שאלת היקף ואופן ההתערבות המשפטית על ידי תיקון דיני המס ומנתח מגבלות וקשיים אפשריים ביישום מנגנון זה.
