ההשלכות של פסיקת בג"ץ על מקבלי הבטחת הכנסה (כרך נה)
אחת השאלות המעסיקות באופן תדיר תיאורטיקנים של המשפט הציבורי נוגעת לתפקיד של בתי המשפט בהגנה על זכויות עניים. בתי המשפט הם מוסדות שאמונים על הגנה על זכויות האזרח, וניתן לטעון שהזכויות הכלכליות-חברתיות צריכות להיכלל במסגרת המעטפת של זכויות אלו. מנגד, בספרות הושמעו טיעוני ביקורת כנגד הביקורת השיפוטית בתחום הכלכלי-חברתי במיוחד בכל הנוגע ליכולת המוסדית של בית המשפט לקבל הכרעות בשאלות רב-קודקודיות מורכבות וגם בכל הנוגע לאימפקט של פסיקת בתי המשפט על מצבם של העניים הלכה למעשה.
במחקר הנוכחי ביקשתי לבחון את שאלת היכולת של בית המשפט להשפיע על מדיניות בתחום הכלכלי-חברתי דרך חקר מקרה אחד הוא בג"ץ 10662/04 חסן נ' הביטוח הלאומי שבו פסל בית המשפט את החוקתיות של סעיף בחוק הביטוח הלאומי ששלל באופן אוטומטי זכאות להבטחת הכנסה ממי שבבעלותם כלי רכב פרטי. במחקר נבחנה ההשפעה של פסיקת בג"ץ על מספר מקבלי קצבת הבטחת הכנסה לפני ואחרי פסק הדין. תוצאות המחקר מצביעות כל כך שלמרות שפסק הדין נוסח באופן צר יחסית שלא חייב לכאורה שינוי מדיניות מקיף מצד המדינה, בפועל כתוצאה מפסק הדין שונתה המדיניות בתחום והיקף מתן הקצבאות לבעלי רכב פרטי גדל באופן משמעותי. תוצאות המחקר מספקות תובנות לגבי האופן שבו פסיקת בית המשפט יכולה להשפיע על המדיניות בתחום הכלכלי חברתי.
