התיאוריה הפלורליסטית של המשפט המינהלי (כרך נה)
המאמר הוא חלק שני בפרויקט מחקרי שמטרתו לבחון את מבנה העומק הרעיוני של המשפט המינהלי הישראלי. בחלקו הראשון של הפרויקט הוסבר שהתיאוריה הפרשנית השלטת של המשפט המינהלי הישראלי, תיאוריית הנאמנות, איננה משכנעת כפי שנדמה במבט ראשון. המאמר הנוכחי ממשיך מנקודת מוצא זו ומפתח תיאוריה פרשנית חדשה של המשפט המינהלי הישראלי, המכונה התיאוריה הפלורליסטית. מטרתה של התיאוריה הפלורליסטית היא להסביר, לתאר ולהצדיק נורמטיבית את כללי המשפט המינהלי הישראלי. במסגרת זו המאמר טוען כי את המשפט המינהלי בישראל יש להבין כפרויקט מוסרי שמטרתו לוודא שבפעילותה של המדינה המינהלית מתקיימת רמה מינימלית מספקת של שלוש קבוצות של ערכים: לגיטימציה דמוקרטית, רציונליות וכיבוד של מגבלות-צד דאונטולוגיות. המאמר מפתח את התיאוריה הפלורליסטית המושתתת על שלושה ערכים אלה ומראה שבכוחם להסביר ולהצדיק את כללי המשפט המינהלי הישראלי. כמו כן, המאמר מדגים כיצד משתלבים בתיאוריה שיקולים מסוימים מסדר שני, כגון יעילות המינהל, ומסביר מה הם היתרונות של התיאוריה הפלורליסטית המוצעת בהשוואה לתיאוריות אחרות.
