ריפוי החוזה לאחר הפרתו

מאמר זה מפתח תשתית נורמטיבית לדוקטרינת ריפוי החוזה, המתבטאת בזכותו של צד לחוזה אשר הפר חיוב מחיוביו לקיים את החיוב המופר – "לרפא" את ההפרה – אף לאחר שעבר המועד לקיומו, על חשבונו, ובתנאי שהדבר לא יגרום נזקים או עלויות לצד הנפגע.

עקרון הריפוי החוזי אטרקטיבי מבחינות רבות: הוא משקם את קיום התכלית החוזית ואת הגשמת רצונות הצדדים עובר להפרה, היות שריפוי מוצלח הוא תחליף קרוב ככל הניתן לקיום החוזי; הריפוי תומך בשיקום היחסים החוזיים בין הצדדים במקרי הפרה ומשקם ככל הניתן את מעטפת הקיום החוזי בשלב ההפרה; הוא מאפשר את התממשות עיקר ההסכמה החוזית בחריגה מסוימת מן הקצאת הסיכונים המקורית, הן מתוך קשב לגמישות הנדרשת ביחסי מסחר מודרניים והן כביטוי קונקרטי לערך הסולידריות החוזי ולחובת תום הלב ביחסים חוזיים. 

מוסד זה, המכוּנה במשפט האמריקאי Cure, הוא אחד הפיתוחים החשובים של דיני החוזים המודרניים. הוא אומץ בכמה משטרים חוזיים מתקדמים בעולם, בשיטות משפט ממשפחות שונות ובמשטרים חוזיים בין-לאומיים. עקרון הריפוי נתפס כביטוי לתפיסה יחסותית  (Relational) של דיני החוזים, המציעה מנגנוני שיקום של היחסים בין הצדדים במצבי הפרה המתאימים לכך. אף שיש לה שורשים מסוימים במשפט המקובל הקלאסי, הזכות לריפוי אינה זכות מוכרת בו, והיא אינה קיימת כזכות עצמאית מוכרת בדיני החוזים הישראליים, אף שיש לה ביטויים חלקיים בדין הקיים.

הזכות לריפוי ההפרה מונעת מצבי עשיית עושר ולא במשפט מסוימים של הנפגע על חשבון המפר, וכן ביטולי חוזה במצבים שבהם אין הצדקה אמיתית לבטלם. הזכות לריפוי משתלבת בדוקטרינת הביצוע בקירוב (cy-près) ועולה בקנה אחד עם החובה לקיים חוזה בתום לב כשהוא מדייקת ביישומיה כמנגנון תקשורתי. במצבים מסוימים הריפוי מייתר הפעלת תניות פיצויים מוסכמים, חילוט בטוחות ותניות האצה. עוד טוען המאמר, שבתחום של סעדים עצמיים ופעולות חד-צדדיות יש יתרון בכללים מפורטים שיגדרו את כוחותיהם את וחיוביהם של הצדדים על פני הסתמכות אקסקלוסיבית על סטנדרטים ועל מושגי שסתום, ומציע כמה חלופות לכללים כאלה.