השימוש בנאמנות בהקשר יחסי הממון בין בני זוג: אתגרים ופתרונות
השימוש בנאמנויות הוא אחת הדרכים העיקריות להכשלת תכליתם של דיני הרכוש הזוגי: חלוקה שוויונית של רכוש בני הזוג לאחר התרתם או פקיעתם של הנישואין. ההכשלה מתבצעת בשתי דרכים עיקריות: על ידי שבני זוג אינם מחזיקים ברכושם כבעלים, אלא כנהנים לפי נאמנות שיצר מי שאינו צד לנישואין; ועל ידי שבני זוג מכפיפים רכוש זוגי לנאמנויות שיצרו בעצמם עבור נהנים שונים, כולל בן הזוג היוצר עצמו. האפשרות להותיר את זהות הנהנים לפי נאמנות ואת היקף הנאתו של כל נהנה לא ידועים לתקופות ארוכות מעצימה את הפוטנציאל שבמוסד הנאמנות להכשלת תכלית דיני הרכוש הזוגי. חלק מבתי המשפט שנתקלו בשימוש כזה במוסד הנאמנות אפשרו אותו, ללא דיון מספיק, אף שהוא סותר חובות שבדין. המאמר הנוכחי הוא החיבור הראשון בספרות המשפטית בעברית המכיל התמודדות מקיפה עם הפוטנציאל שבמוסד הנאמנות לעקיפת דיני הרכוש הזוגי. תיארנו בפירוט את הבעייתיות האמורה, מיפינו את גבולות השימוש הלגיטימי בנאמנות לשינוי תוצאות חלוקת הרכוש בין בני זוג לשעבר והצענו פתרונות משפטיים לשם חסימת השימוש שאינו לגיטימי בנאמנות להכשלת דיני הרכוש הזוגי. לעמדתנו, הנאה של בן זוג לפי נאמנות שיצר מי שאינו צד לנישואין כפופה לאיזון המשאבים שבין בן הזוג הנהנה לבן זוגו, אם היא בגדר תמורה על פעולות שביצע הנהנה תוך כדי הנישואין. הנאה של בן זוג לפי נאמנות שיצר מי שאינו צד לנישואין, שאופייה מתנתי ולא תמורתי, עשויה להיות כפופה לשיתוף ספציפי בין בן הזוג הנהנה לבן זוגו. הצענו דרכים לשומת הנאה של בן זוג לפי נאמנות, שהיקפה טרם נקבע במועד חלוקת הרכוש, וכן של מועמדות של בן זוג להנאה לפי נאמנות כזו. באשר לנאמנויות שיוצר בן זוג במהלך הנישואין וכופף להן רכוש הכפוף לאיזון המשאבים או לשיתוף ספציפי, הצענו כללים להבחנה בין נאמנויות כאלה העולות בקנה אחד עם דיני הרכוש הזוגי וגוברות על זכויות בן זוגו של היוצר ברכוש שהוכפף להן, לבין נאמנויות הסותרות את דיני הרכוש הזוגי ונדחות מפני דינים אלה. לבסוף פירטנו סעדים שנועדו לתקן את תוצאותיה של נאמנות שיצר בן זוג וכפף לה רכוש זוגי ולהשיב על כנן את התוצאות שהיו מתקבלות מהכפפת רכוש בני הזוג לדיני הרכוש הזוגי לולא נוצרה הנאמנות.
