הסכמת הנפגע במשפט הפלילי

במספר רב של עבירות פליליות יש נפגע ספציפי. האם הסכמתו לפגיעה שוללת את קיומה של העבירה? בשאלה זו דן המאמר. החלק הראשון של המאמר בוחן את התשתית התיאורטית, שעל־פיה יש לקבוע את מעמדה של ההסכמה. חלק זה דן באוטונומיה של היחיד ובהתחשבות בה במשפט הפלילי. כן נדונה בו האפשרות לקבוע עבירות הפוגעות באינטרסים של הציבור. בחלק השני נבחנת ההסכמה של הנפגע במשפט המצוי, תוך הבחנה בין יסודות העבירה לסייגים לאחריות הפלילית. בחלק זה נידונות בפירוט ההוראות החדשות בסעיף הצידוק ובחוק זכויות החולה, התשנ״ו-1996. המאמר מסיים בהצעה לקבוע סייג לאחריות הפלילית, המבוסס על הסכמה של הנפגע לפגיעות שאינן חמורות. סייג כזה מעניק מעמד ראוי לאוטונומיה של היחיד, בלי לפגוע באינטרסים של החברה.