על מס והדרה קהילתית בשוק העבודה
דיני מניעת ההפליה ודיני המס נתפסים כתחומים נפרדים ומרוחקים זה מזה. מאמר זה מראה שמס הכנסה ומס חברות דווקא מגבירי את ההפליה האתנית ואת ההפליה המגדרית בשוק העבודה. המאמר יעלה את השאלה: כיצד אפשר להפחית הפליה אתנית ומגדרית בשוק והעבודה, ידון בתשובות השונות: רגולציה והסתמכות על השוק החופשי, ואז יציג תשובה משלו: אפשר להפחית ההפליה האתנית והמגדרית בשוק העבודה בהפחתת מס ההכנסה ומס החברות.
שיטת מדרגות המס, שלפיה שיעור המס עולה לפי גודל הכנסתה של פלונית, מציירת את המס כנטל כלכלי הנישא על שכמן של קבוצות האוכלוסייה החזקות לטובתן, וללא עזרתן הרבה, של הקבוצות החלשות בחברה. נוסף על כך הגדלת תקציב המדינה באמצעות הטלת מס והיזקקותן של השכבות החלשות בחברה למוסדות הממשל ולתמיכתו יותר משנזקקות להם השכבות החזקות מעניקות לדיני המס את החזות של מכשיר שלטוני המוביל לחלוקה מחדש פרוגרסיבית של העושר. לכן במבט מהיר דיני המס נחזים כמנגנון חלוקתי חשוב שהווקטור המרכזי שבו פועל להקטנת הפערים הכלכליים והחברתיים בין חלקיה השונים של החברה האזרחית.
בניגוד לגישה רווחת זו, מאמר זה מצביע על אפקט רגרסיבי-דיסקרמנטיבי ניכר של מס הכנסה ומס חברות: הם עלולים לגרום להגדלת ההפליה בשוק העבודה. באמצעות בחינת השפעתם של דיני המס על תמריצי עובדים ומעסיקים אנו מבקשי לחשוף וקטור מנוגד לזה המקובל ולטעון כי יש בשיעור מס גבוה להוביל דווקא להרחבה והעמקה של ההפליה השיטתית בשוק העבודה כהפליה המבוססת על מגדר ומוצא אתני. נראה כי השפעתו של וקטור זה חזקה יותר ככל שהמס גבוה יותר. באופן זה אנו מבקשים להעמיד את המחקר בתחום דיני ההפליה לצדו של המחקר בתחום דיני המס ולטעון כי בהסדרת דיני המס ראוי להביא בחשבון את האפקט המפלה של דיני המס. מאמר זה מבקש להרחיב את השיח הביקורתי, החברתי והתרבותי בתחום דיני המס באמצעות הצפתם של רווחי ההתנהגות המפלה במקום העבודה וניתוח השפעתם של דיני המס על כוח של רווחים אלו בעיצוב מבנה שוק העבודה.
