דא עקא דעקה – גלגוליה של פגיעה באוטונומיה

Autonomy – the ability to control one’s own life

ראש הנזק של פגיעה באוטונומיה הוא פיתוח מקורי של המשפט הישראלי, אשר הציב בפני מערכת המשפט אתגר לא קטן – ביסוסה של הזכות לאוטונומיה במסגרת המשפט הקיים והגנה עליה ללא יכולת ללמוד מניסיונם של אחרים. במאמר זה אני מבקש לנתח ראש נזק זה אגב שרטוט גבולותיו ודיון בשיקולי המדיניות המצדיקים את קיומו אך גם את הגבלתו. ניתוח זה נדרש בשל העמימות המשפטית האופפת את פסקי הדין הדנים בראש הנזק של פגיעה באוטונומיה והשימוש התדיר שנעשה בו על ידי תובעים בתביעות נזיקין, פרטיות ואף ייצוגיות. עמימות זאת משתרעת על שאלות רבות, ובהן מהם מאפייניו של ראש הנזק, מהם תחומי תחולתו, מתי קמה זכות לפיצוי בגינו, מה גובהו של הפיצוי הראוי ועוד.

המאמר פותח בהגדרה כללית של המושג אוטונומיה ומסביר מה ייחשב פגיעה בה. לאחר מכן המאמר מבחין בין הזכות לאוטונומיה לבין הזכות החוקתית לכבוד תוך בידול כל אחת מהן והתמקדות באינטרסים המוגנים השונים. המאמר מציע תזה שלפיה השימוש הרווח בראש הנזק של פגיעה באוטונומיה הוא מוגזם הן מבחינת המקרים שבהם נפסק פיצוי והן מבחינת גובהו של הפיצוי. הוא בוחן כמה מקרים פרדיגמטיים שבהם אפשר לטעון לפגיעה באוטונומיה ומבהיר מדוע מתן פיצוי בחלקם הוא מוצדק ובאחרים לא. אגב השימוש בדוגמאות אלו מומחש השוני שבין הפגיעה באוטונומיה לפגיעה בזכות החוקתית לכבוד. בנוסף מציע המאמר דרכים להגבלתו של ראש הנזק במסגרת המשפט המסורתי תוך הצגת שיקולי מדיניות לקביעתה של חובת זהירות בגין ראש הנזק ודיון בשאלות של הפרת החובה, קשר סיבתי, ריחוק הנזק ועוד. אגב כך מנסה המאמר גם לנתק את הקשר בין חומרת המעשה הנזיקי לבין חומרת הפגיעה באוטונומיה, אשר צריכה להיבחן, ככל נזק, מבעד למשקפי הנפגע.