תקנה 411 לתקנות סדר הדין האזרחי - גבולות כבישתה של אופציית הערעור על החלטות ביניים

 עד לתיקונה של תקנה 411 לתקנות סדר הדין האזרחי בתש"ן ניתן היה לערער בשלב הערעור על פסק־הדין על כל החלטת־ביניים, שהיא בבחינת החלטה אחרת. בעקבות המלצתו של בית המשפט העליון תוקנה תקנה 411 בשנה הנ״ל כדי להוציא החלטה לפי סעיף לחוק הבוררות מחוג אותן החלטות־ביניים שניתן לערער עליהן בשלב האמור. ניתוח עמדתו של בית־המשפט אל מול לשונה הנוכחי של תקנה 411 מגלה, כי התיקון הנ״ל, אף שהוא מגלם בתוכו מגמה רצויה, בחלקו היה מיותר; שכן כלל גם החלטה המעכבת הליכים לפי סעיף 5 לחוק האמור, ובחלקו האחר צר מדי, מאחר שלא כלל גם החלטות אחרות שעניינן עצירת ההליכים כדוגמת אלה הנסמכות, למשל, על תניית שיפוט או היעדר סמכות בינלאומית. לבסוף, הסיפא שבתקנה 411 יש בה כדי להגביל את זכות הערעור כפי שזו קבועה בחוק, באשר ההחלטה הנכללת במסגרתה שוב אינה ניתנת לערעור בזכות בשלב הערעור על פסק־הדין. מכאן קיים חשש רציני שמא אותה סיפא בטלה מחמת חריגה מסמכות. כדי להביא לתיקון המצב מוצע בזאת נוסח מתוקן לתקנה 411, במקביל להצעתה של הוראה מתאימה בחקיקה הראשית שיש בה כדי לתת את הגיבוי הנחוץ לאותה סיפא.