אדם סמית והמשבר הכלכלי הגדול

ההתעסקות בנושא שכר הבכירים במערכת הבנקאית היא פאתטית.

צבי זיו, לשעבר מנכ"ל בנק הפועלים.

אחת הסיבות המרכזיות למשבר הכלכלי הגדול של 2008 נעוצה בתאוות הבצע של מנהלי חברות. הגובה והמבנה של שכר המנהלים הבכירים תמרץ אותם ליטול סיכונים לא יעילים, לרבות כאלה שתוחלת הרווח שלהם לחברה היא שלילית, משום שנטילתם הגדילה את תוחלת הרווח הפרטי שלהם. קשה גם להניח כי מרביתם לא היו מודעים למעילה שהם מועלים בתפקידם בנוטלם סיכונים כאלה. השחתה זו של המידות התאפשרה במידה רבה בשל פרשנות שגויה לאתוס של כלכלת השוק. לפי פרשנות שגויה זו, אין כל רע בכך שסוכני שוק שוקדים על השאת תועלתם האישית, שכן אפשר לסמוך על "היד הנעלמה" מבית מדרשו של אדם סמית ש"תתרגם" תועלות פרטיות לרווחה מצרפית מיטבית. על רקע זה ראוי לבדוק לעומק את תורתו של סמית ולבחון איזו משמעות הוא עצמו ייחס למושג "היד הנעלמה". בחינה זו מניבה את המסקנה שסמית הניח כמובן מאליו שסוכני שוק מביאים בחשבון, במסגרת שיקוליהם, גם את רווחתו של הזולת; הוא אפילו סבר כי כל התנהגות אחרת עומדת בסתירה לאופי האדם. השאתה של תועלת אישית "אלטרואיסטית" מעין זו אכן יכולה לחולל, באמצעות "היד הנעלמה", תוצאות חברתיות מיטביות. כוונותיו של סמית נחשפות במאמר זה באמצעות בחינה של מכלול כתביו וכן של מכלול הרעיונות שהדריכו אותו בדרכו ושימשו לו השראה לעיצוב משנתו.