כוחה של התביעה בהליכים הפליליים - מחקר אמפירי

בשיח הציבורי והאקדמי ניתן לזהות שתי תזות מרכזיות המסבירות את נתוני שיעור ההרשעות הגבוה ואת כוחן הנתפס של רשויות התביעה בהליך הפלילי. לפי "תזת בית המשפט התביעתי", בתי המשפט פועלים במידה רבה כעושי דבריה של התביעה, מאמצים כמעט תמיד את עמדתה, ולכן מרשיעים כמעט את כל הנאשמים. לפי "תזת התביעה השיפוטית", שיעורי ההרשעה הגבוהים משקפים את זהות האינטרסים בין התביעה לבין בית המשפט. כך, התביעה תופסת את תפקידה כמי שמופקדת על יישום הדין והצדק, רק מגישה אישומים מבוססים מבחינה עובדתית ומשפטית, ולכן המואשמים מורשעים ברוב המכריע של התיקים. במחקר נטען כי שתי התזות מניחות בטעות כי שיעור ההרשעה הגבוה משקף את "שליטת" התביעה בהליך הפלילי כולו תוך התמקדות בשלב הכרעת הדין בלבד וללא מבט רחב על כל שלבי ההליך הפלילי והפרוצדורות הרבות במהלכו. במחקר מועלית ונבחנת אמפירית תזה חלופית, "תזת מגבלות המשאבים" של התביעה, המתבססת על בחינת שיעורי ההצלחה של התביעה בכל שלבי ההליך הפלילי. על פי התזה המוצעת במאמר, מה שנחזה כשליטת התביעה בהליך הפלילי משקף דווקא את האילוצים שתחתם פועלת התביעה ואת מגבלות כוחה. לפי תזת מגבלות המשאבים של התביעה, ככל שעלותו של שלב דיוני כלשהו גבוהה יותר, כך התביעה תסנן בקפדנות רבה יותר את ההליכים, ותבחר ליזום הליכים רק במקרים שבהם סיכוייה להצלחה גבוהים, דבר שיתבטא בסופו של דבר באחוזי הצלחה גבוהים להליכים "יקרים". מנגד, בקשות שהעלאתן אינה יקרה יוגשו גם כשהן מבוססות פחות, ולכן בית המשפט ידחה אותן בשיעורים גבוהים. הבחינה האמפירית של התזות השונות נערכת תוך ניתוח כמותני של מדגם רחב ומייצג הכולל 2,200 תיקים פליליים מבתי משפט השלום והמחוזיים (כערכאה דיונית וכן ערכאת ערעור) בשנים 2010-2011. במסגרת הניתוח נבחנות תוצאות ההליכים הבאים במדגם התיקים: העמדה לדין ובחירת האישומים בכתב האישום; עריכת הסדרי טיעון; בקשות מעצרים עד תום ההליכים; בקשות להטלת עונש מאסר בפועל במסגרת גזר הדין וערעורים. הממצאים מפריכים את שתי התזות המקובלות כיום בשיח האקדמי ומתיישבים עם המסקנה שמגבלות המשאבים של התביעה הן גורם דומיננטי בהחלטתה אילו בקשות להעמיד לפני בית המשפט. התביעה מקפידה להביא להכרעה שיפוטית רק כתבי אישום מבוססים, שכן עלותו של ניהול הליך פלילי מלא היא גבוהה. מנגד, מקום שבו התביעה יכולה לבקש בעלות נמוכה יחסית מעצר, מאסר, לבחור אישומים או להגיש בקשה אחרת, היא אינה מקפידה להגיש רק בקשות המבוססות היטב בדין, ולפיכך שיעורי הצלחתה בהליכים אלו נמוכים יחסית.