מהכחשה להנכחה: ביקורת נוהל ניתוחים באינטרסקס

משפטים: כרך מד
שגית מור ואור שי

מאמר זה הוא המאמר הראשון בתחום המשפט בישראל אשר עוסק בא/נשים אינטרסקס, א/נשים שנולדו עם חוסר בהירות מינית, כלומר עם אנטומיה שאינה זכרית במובהק ואינה נקבית במובהק. הגישה המקובלת בעולם המערבי כיום היא לנתח א/נשים אינטרסקס סמוך ללידתם כדי לשייך אותם לאחד משני המגדרים המקובלים בחברה: זכר או נקבה. המאמר מציג תשתית לפיתוחה של ביקורת אינטרסקס במשפט התומכת בהכרה בזכויותיהם של א/נשים אינטרסקס ופורסת קווים מנחים לביקורת ההסדר הקיים ולעיצובו של הסדר חלופי ראוי. המאמר מציג את עלייתה של הגישה הרפואית-ניתוחית לטיפול באינטרסקס, את מקורותיה ואת הביקורות המופנות כלפיה. הביקורות קשורות בספקות הרבים בדבר נחיצותם הרפואית ויעילותם של הניתוחים בא/נשים אינטרסקס ובמניעים החברתיים העומדים מאחריהם. ביצועם של ניתוחים בא/נשים אינטרסקס בישראל כיום מעוגן בנוהל רפואי יחיד וקצר, אשר תוכנו אינו מעיד על המורכבויות החברתיות, הרפואיות והמשפטיות המאפיינות את התחום. המאמר מבקר את הנוהל על השפה שהוא נוקט, על שאינו מתייחס להשלכות של הסיכונים והמורכבויות הכרוכים בביצוע הניתוח על שאלת ההסכמה מדעת, כולל הבעיות הטמונות בהסכמתם של ההורים לניתוח בשם ילדיהם, וכן על שאינו מתייחס לממשק המתמשך בין א/נשים אינטרסקס למערכת הבריאות. כחלופה לגישה הרפואית-ניתוחית מציב המאמר את גישת ההשהיה (מורטוריום) המבקשת להשהות את ההחלטה בדבר הצורך בהתערבות ניתוחית או אחרת עד שהאדם אינטרסקס יגיע לבגרות ויקבל החלטה עצמאית ככל האפשר באשר זהות המינית והמגדרית הנכונה מבחינתו או מבחינתה. המסגרת הנורמטיבית המוצעת בתמיכה לגישה זו את לבסס מבקשת חירותו של אדם לעצב את גורלו ואת זהותו המיניגדרית. בהמשך לכך המאמר בוחן את שני אפיקי הפעולה המשפטיים העומדים כיום לרשותם של א/נשים אינטרסקס, רגולציה וליטיגציה, ואת היתרונות והחסרונות הגלומים בהם. המאמר מבקר את האופן שבו המשפט משתתף בתהליכי ההדרה וההשתקה של אנשים אינטרסקס ובהכחשת קיומם ומבקש להראות שהמשפט יכול לשמש גם משאב בקריאת התיגר על תהליכים אלו: בביקורת הפרקטיקות המקובלות בתחום, בהצבת כוח נגד לכוחן של החברה והרפואה ובהנכחתם של א/נשים אינטרסקס בחברה. המאמר מראה שלמשפט יש הפוטנציאל להיות סוכן שינוי התומך בתהליך המעבר מהכחשה להנכחה, וכי חשיבותו של תפקיד זה תלך ותגבר ככל שא/נשים אינטרסקס שיבחרו להיות פתוחים באשר לזהותם ולחיות בגלוי כאינטרסקס יהיו רבים יותר, בין שנותחו ובין שלא.