זכות השתיקה וזכותו של נאשם שלא להיחקר על עברו הפלילי: אגב פסק דין מילשטיין

קולמוסים רבים נשברו בסוגיית זכות השתיקה. לאחרונה נדרש בית המשפט העליון לסוגיה זו בפרשת מילשטיין, שם עלתה השאלה אם שתיקת הנאשם במשפטו יכולה לשמש "דבר מה נוסף" להודאותו. המאמר עוסק בזווית מסוימת של זכות השתיקה, הכרוכה בשאלה שנדונה בפסק דין מילשטיין: ההצדקה להסקת מסקנות ראייתיות משתיקת הנאשם במשפטו. במאמר נטען כי קיים קשר בין הסקת מסקנות ראייתיות מהשתיקה במשפט לבין זכותו של הנאשם שלא להיחקר על עברו הפלילי. במדינות כמו ארצות הברית וקנדה, שבהן נאשם המעיד להגנתו יכול להיחקר על עברו הפלילי, אין מקום להסיק מסקנות ראייתיות לחובת הנאשם משתיקתו במשפט, הואיל וייתכן שהחלטת הנאשם לשתוק נובעת מרצונו למנוע את חשיפת עברו הפלילי. לעומת זאת, במדינות כמו ישראל (ובמידה מסוימת אנגליה), שבהן נאשם המעיד להגנתו מוגן במידה רבה מפני חשיפת עברו הפלילי, ניתן להבין מדוע מוסקות מסקנות ראייתיות לחובת הנאשם מהחלטתו לשמור על שתיקה במשפטו.