השלכות שיקולי ביטחון וקשרי־חוץ על תחולת האמנות במשפט הארץ

מדוע נמנע בית־המשפט העליון מהכרה באמנות, המחייבות את המדינה במישור הבינלאומי, כבעלות תוקף ישיר במשפט הישראלי הפנימי? מקובל לציין, שעקרון הפרדת הרשויות הוא המנחה את עמדת הפסיקה — ההכרה בתוקף האמנות שכרתה הממשלה ללא אשרור הכנסת תקנה לממשלה כוח לחוקק בעקיפין. אולם עיקרון זה איננו הטעם היחיד לכלל. התיזה ברשימה זו היא, שהגורם המכריע העומד ביסוד עמדתו של בית־המשפט הוא נטייתו להימנע מהצרת צעדי הממשלה בניהול מדיניות החוץ והביטחון של המדינה, וזאת מבלי לקבוע  שהממשלה עומדת מעל לחוק או מעבר לו. ההיסוס מהצרת צעדי הממשלה בנושאים אלה איננו ייחודי לבית־המשפט הישראלי. אדרבא: הוא עולה בקנה אחד עם הגישה המאופקת המקובלת גם על בתי־משפט בדמוקרטיות אחרות.