שיעור ההיוון: עשרה עקרונות להשבת המצב לקדמותו

סוגיית שיעור ההיוון הראוי בתביעות נזיקין והתאמה למציאות הכלכלית באופן המוביל ל"השבת המצב לקדמותו" היא מהסוגיות החשובות והמשפיעות ביותר בתחום דיני הפיצויי. כל שינוי בשיעור ההיוון מוביל לשינוי משמעותי בסכום הפיצויים המשולמים לניזוקים (ובמיוחד לניזוקים צעירים), והוא בעל השלכות רוחב מהותיות ביותר (שכן אין כמעט תיק נזקי גוף שאין בו נזקים עתידיים). סוגיה זו מצויה נכון להיום בדיון בבית המשפט העליון, במסגרת ע"א 3751/17 המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) נ' פלוני, ונדונה בוועדה בין-משרדית בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. 

במאמר זה מציעים המחברים עשרה עקרונות אשר על בסיסם יש לקבוע את שיעור ההיוון הראוי. עקרונות אלו נועדו לאפשר את התאמת שיעור ההיוון למצב הכלכלי הקיים בעת קבלת הכספים והשקעתם, התבססות על נכסים פיננסיים המתאימים להשקעה של כספי ניזוקי גוף (לפי מאפייניהם ומאפייני הפיצויים העתידיים הנפסקים להם) ולתשואה שאותה יקבלו הניזוקים בפועל (לאחר שייאלצו לשאת בהוצאות ההשקעה והמס החלים עליהם). נוסף על זה העקרונות מתייחסים לדרך העדכון של שיעור ההיוון ולתדירותו, למערכות היחסים השונות בין ניזוקים (ואף בינם לבין עצמם) לבין מזיקים ולהשפעת שיעור ההיוון ודרך קביעתו על יעילות המערכת השיפוטית.

על בסיס עקרונות אלו מציעים המחברים מבחן ברור שלפיו יש לקבוע את שיעור ההיוון לפי התשואות על האג"ח הממשלתי הצמוד לטווח הפירעון הרלוונטי (לפי תקופת הפיצוי ומשך חייו הממוצע (מח"מ), לפי הניזוק הספציפי ולפי הנתונים העובדתיים בכל מקרה ומקרה) באופן התואם את אפשרויות ההשקעה העומדות בפני הניזוק בפועל (ותוך כדי חישובים פשוטים הניתנים לביצוע בקלות רבה באמצעות מחשבונים ייעודיים המפותחים כבר עתה). נוסף על זה משווים המחברים את עמדתם לשיעורי ההיוון הנהוגים בביטוח הלאומי ובדין האנגלי ודנים דיון ביקורתי בהסדרים אלו.

לבסוף מתייחסים המחברים לסוגיות נלוות אשר לכאורה היו יכולות לייתר את הדיון בשיעור ההיוון, בדמות פיצויים עיתיים וקרנות ההשקעה שאותן הציעה להקים הוועדה הבין-משרדית שדנה בנושא. כפי שמציינים המחברים, סוגיות אלו אינן פתרון מתאים אשר ייתר את הדיון, והיעדרן אך מדגיש את החשיבות הקיימת בקביעת שיעור ההיוון הראוי בהסתמך על העקרונות האמורים.