אופייה הראוי של ההגנה על פרסומי לשון הרע שגויים בכלי התקשורת: בעקבות ע"א 751/10 פלוני נ' דיין-אורבך

מאמר זה מנתח את ההלכה החדשנית שקבע בית המשפט העליון בע"א 751/10 פלוני (סרן ר') נ' דיין-אורבך, אשר בה הורחבה – באמצעות פרשנות חקיקתית – חסינותם של כלי התקשורת מפני אחריות בגין פרסום טענות עובדתיות שגויות. במאמר שלושה נדבכים: ראשית, הוא מבאר את ההלכה העקרונית ואת צידוקיה ובוחן במבט כוללני אם היא מגשימה איזון ראוי בין הזכות לשם טוב לבין חופש הביטוי והעיתונות; שנית, המאמר מעריך זו מול זו שתי דרכי ניתוח תאורטיות חלופיות אשר הובילו את בית המשפט להכרעתו, האחת של המשנה לנשיא ריבלין והשופט עמית והשנייה של השופט פוגלמן; שלישית, המאמר חותר לבצע כוונון עדין של הפן היישומי של ההלכה כדי ליצור איזון מיטבי בין האינטרסים המונחים על כפות המאזניים. במסגרת זו מודגשת החשיבות שיש לייחס לפרסום תיקון או עדכון מתאימים על ידי כלי התקשורת הנתבע לאחר שנתבררו העובדות לאשורן, הן כשיקול המשפיע על תחולת ההגנה והן כסעד שיפוטי יחיד שאותו מוצע לתת נגד הנתבע בנסיבות מסוימות.