הבסיס העיוני של עיקרון חופש הביטוי ומעמדה המשפטי של העיתונות
המאמר סוקר ומנתח כמה היבטים הקשורים לבסיס העיוני של עיקרון חוםש הביטוי ולמעמדה המשפטי של העיתונות. החלק הראשון של המאמר סוקר באופן כללי את תכליותיו של עיקרון חופש הביטוי, ודן בשלוש סוגיות פרטניות המשפיעות על מעמדה המשפטי ועל מהותה של הזכות לחופש ביטוי: ההגנה על חופש הביטוי כאמצעי להספקת טובין ציבוריים; המשמעויות הנובעות מעיצוב מעמדו המוגן של עיקרון חופש הביטוי כחלק ממערכת היחסים פרט-שלטון; ולבסוף - מהותו של השיח הציבורי והשפעותיו על מעמדו המוגן של עיקרון חופש הביטוי. החלק השני של המאמר מתמקד בהבדלים בין עיקרון חופש הביטוי בכללותו לבין חופש העיתונות והמשטר המשפטי המתחייב ממנו לגבי פועלה של העיתונות. חלק זה נפתח בדיון כללי בהצדקות לקיומן של זכויות וחובות המיוחדות לעיתונות ונובעות מתפקידיה החברתיים. לאחר דיון זה נבדקת הצעתו של נשיא בית המשפט העליון, פרופ' אהרן ברק, להכיר בעיתונות כגוף דו־מהותי שעליו חלים עקרונות יסוד מתחום המשפט הציבורי. לפי העמדה המוצעת במאמר בהקשר זה, הגם שראוי להטיל על העיתונות חובות מסוימות ביחס לתפקידיה החברתיים, עדיין ספק אם רצוי שהדבר ייעשה באמצעות סיווג העיתונות כגוף דו־מהותי כאמור. ניתן וראוי לקבוע את החובות המתחייבות מתפקידיה החברתיים של העיתונות באופן נקודתי, ומבלי לסטות מאפיון פעילותה של העיתונות וההתייחסות הנורמטיבית לפעילות זו כפעילות מטעם גורמים פרטיים בעלי זכויות ואינטרסים משל עצמם.
