ביקורת ספרים, יהושע ויסמן: "דיני קניין - חלק כללי"
המשפט הישראלי יצא נשכר מהחלטתו של פרופ׳ ויסמן לתרום מבקיאותו המופלאה בדיני־הקניין ולהעלות על הכתב מחקר כה חשוב שעניינו החלק הכללי של דיני־הקניין. בעבר כבר פרסם פרופ׳ ויסמן חלקים מחיבורו בכתבי־עת משפטיים, אך עתה הדברים שלובים יחדיו לחיבור אחד מקיף ומביאים בפני הקורא מסכת שלמה של עקרונות־היסוד בדיני־הקניין. הצורך בחיבור כולל בתחום זה של המשפט האזרחי כבר קיים זמן רב. התפתחות החקיקה הישראלית מסוף שנות הששים חוללה ניתוק כמעט מוחלט מדיני־הקניין ההיסטוריים, שמקורם בחקיקה מתקופת השלטון העותומני ומתקופת השלטון הבריטי. התפתחות זו העבירה את שיטת־המשפט הישראלית לעולם שונה של דיני־קניין, המבוסס על תפישה משפטית־חברתית מודרנית והשואב את השראתו משיטות־משפט שונות ומן הניסיון המשפטי שנצטבר במשפט המקומי, עובר לחקיקה החדשה. מאחר שהחקיקה הישראלית בדיני־הקניין היא צעירה יחסית, אף הניסיון שהצטבר, באמצעות ההלכה הפסוקה או המחקר המשפטי, הוא יחסית מועט. מחקרו של פרופ׳ ויסמן הוא תשובה הולמת לצורכי המשפט. שמו של הספר מעיד על תוכנו: עניינו של הספר הוא החלק הכללי של דיני־הקניין. זהו ספר ראשון בישראל העוסק בבחינת הדין הפוזיטיבי של דיני־הקניין. המחבר מציין בהקדמה, שחיבור זה פותח מסכת מחקר של דיני־הקניין בישראל וכי בעקבותיו עתידים לבוא חלקים נוספים שידונו בזכויות הקניין השונות ובדרכים לרכישתן.
