תרופות בשל הפרת חוזה: פיצויי ציפייה, פיצויי הסתמכות, השבת התעשרות ושחזור השקילות החוזית (בעקבות ע"א 1632/98 ארבוס נ' אברהם רובינשטיין ושות' - חברה קבלנית, פ"ד נה(3) 913)

בפרשת ארבוס התחייבו הקונים לפרוע את המחיר לשיעורין והמוכרת התחייבה למסור את הממכר זמן מה אחרי התשלום האחרון. התשלומים שולמו במועד, אך הממכר נמסר באיחור ניכר. בית־המשפט פסק לקונים ריבית ריאלית על מלוא המחיר למלוא תקופת האיחור במסירה. השופטים דורנר וריבלין פסקו ריבית זו כפיצויים בשל הפרת חוזה, והשופט טירקל - בעילה של עשיית עושר ולא במשפט. פסיקה זו משמשת נקודת-מוצא לבחינת שאלות שונות בדיני הפיצויים ובעניינים נוספים שפסק־הדין נוגע בהם.
המאמר מנתח את הפסיקה שלפיה קונה שהיה זכאי לדחות את התשלום בשל ה פרת המוכר ובכל זאת שילם את המחיר במועד המוסכם, זכאי לפיצויים בסכום הריבית על הסכומים ששילם. המאמר מאפיין פיצויים אלה כפיצויי  ההסתמכות, ומראה שאפשר וראוי לפסוק אותם אם אין להניח שהם עולים על אינטרס הציפייה של הנפגע (ואם קיים קושי להוכיח או לכמת את נזקי הציפייה). המאמר מסביר מדוע הזכאות לפיצויים אלה אינה מותנית בכך שהחוזה בוטל או שקיומו הופסק : ומצביע על כך שיש לחשב את הפיצויים הללו - המבוססים על התלות שבין חיובי הצדדים - ביחס לכל אחד מהתשלומים שביצע הקונה, לפי פרק הזמן שבו ניתן היה לדחות אותו תשלום בהתאם לדיני התלות בין חיובים.
בפרשת ארבוס, פסק בית המשפט לקונים ריבית על מלוא המחיר, למשך תקופת האיחור במסירת הממכר, בהתעלם מכך שרק חלק מהתשלומים היו ניתנים לדחייה לפי דיני התלות בין חיובים ומכך שכל תשלום היה נדחה לפרק זמן שונה. מוצע להצדיק פסיקה אופרטיבית זו - הסוטה מההנמקה של פסק־הדין - על פי הרעיון של שחזור השקילות החוזית - תכלית אפשרית וראויה של דיני התרופות בשל הפרת חוזה, שאינה זהה לאף אחד מהאינטרסים המוכרים (השבה, הסתמכות וציפייה). תרופה מיועדת לשחזר את השקילות החוזית אם היא מיועדת להעמיד את הנפגע במצב שבו היה אילו כרת חוזה אחר, שבו הצד השני היה מקבל על עצמו חיובים פחותים, חלקיים או דחויים (לפי מה שביצע בפועל), וחיובי הנפגע היו מותאמים לחיובים אלה, תוך שמירה על האיזון והשקילות שבחוזה המקורי. מלבד הפיצויים שנפסקו בעניין ארבוס, תכלית זו עשויה להיות מושגת על ידי תרופץ הניכוי המוכרת בדיני המכר, השכירות והקבלנות, על ידי השבת בעקבות ביטול חלקי של החוזה, ועל ידי הפחתה יחסית של התמורה הכספית במסגרת אכיפה של חוזה להספקת אובייקט הלוקה באי-התאמה. שמירה על השקילות החוזית מצדיקה גם דינים הפועלים לטובת המפר, כמו התנאת אכיפה בשערוך התמורה הנגדית. שחזור השקילות החוזית עשוי להעניק לנפגע תרופה גבוהה או נמוכה מאינטרס הציפייה שלו. כך או כך, שחזור השקילות החוזית הוא תכלית ראויה לפי שיקולים של צדק מתקן ולפי תיאוריית הרצון. הוא מתיישב עם שיקולי יעילות ועשוי לקדם יעדים חלוקתיים. בדין הנוהג, סעיף 10 לחוק התרופות מאפשר לפסוק פיצויים שזו תכליתם. להוציא המקרה של ויתור מודע מצד הנפגע על זכויותיו, אין בעובדה שהלה בחר לקיים את חיוביו במועדם - אף נוכח האיחור המתהווה בקיום החיובים שכנגד - כדי לשלול את זכאותו לפיצויי הסתמכות נוסח ההנמקה של השופטת דורנר, או לפיצויים המיועדים לכונן מחדש את השקילות החוזית.
המאמר מנתח את האפשרות לעגן את הסעד הכספי שפסק בית-המשפט - הן סכום שהיה תואם את הנמקת שופטי הרוב הן הסכום שנפסק למעשה - בעילה של עשיית עושר ולא במשפט. כמו כן, הוא עוסק בשאלות הקשורות לפיצויי ציפייה רגילים, לאופן חישובם ולהוכחתם, בתלות בין חיובים שנקבעו למועדים שונים, בשאלה עד כמה אפשר וראוי לבית-המשפט להעלות מיוזמתו שאלות משפטיות רלוונטיות או לכוון את הצדדים להתייחס אליהן, ובאמות-מידה שונות לחישוב האינטרסים השונים בשל הפרת חוזה.