צדק ודין החוזים

מעשה בבמאי מפורסם, שהנהלת תיאטרון מפורסם לא פחות הבטיחה להזמינו לבימד
בעונת התיאטרון הקרובה. הבטחת התיאטרון, שנכללה במכתב לבמאי, הופרה: הבמאי
לא הוזמן לביים בעונת התיאטרון האמורה, או בכל עת אחרת. בית המשפט המחוזי
ראה במכתב התיאטרון לבמאי ״הבטחה לנהל משא ומתן לעשיית הסכם״ ופסק פיצויים
בשל אי־קיום הבטחה זר. בית־המשפט העליון, בפסק־דין שניתן על־ידי השופט ברנזון,
קבע: ״ההבטחה להזמין (את הבמאי) לבימוי... היא בעלת משמעות משפטית היוצרת
קשר חוזי בין הצדדים, אשר הפרתה גוררת אחריה הטבת הנזק שנגרם בעטיה״.
פסק־הדין הגיע כנראה אל התוצאה הנכונה בעובדות המקרה: צדק נעשה. אולם
צדק אינו אמת־המידה הבלעדית להערכת החלטות שיפוטיות. אין די בקביעת עובדת
החיוב, אלא יש לאתר מקורו.