יחסי הגומלין בין תביעות המוניות לתובענות ייצוגיות: היבטים בסדרי דין
בעידן המודרני, תביעות שבהן מאות, אלפים ואפילו רבבות תובעים מגישים תביעתם במשותף הן חזון נפרץ. חלקן הארי צומח על רקע אירועים נזיקיים רבי־נפגעים כדוגמת זיהומים סביבתיים, צריכתם של מוצרים פגומים, תאונות רבות־משתתפים וכיוצא באלו - אך התביעות ההמוניות אינן מוגבלות לנסיבות כאלה והן עשויות להגיע גם לתחומים אחרים כמו המישור הקנייני או הפרת זכויות האדם. יהא מקור התביעות ההמוניות אשר יהא, על פי רוב מדובר בתביעות מורכבות, שהיקפן עצום ורב.
מבחינה חברתית ומשפטית, מוסד התביעה ההמונית הוא מוסד חשוב ורב-תועלת. הוא מאפשר לבתי המשפט להתמודד ביעילות עם מספר גדול יותר של תביעות, מסייע לנפגעים לתבוע ביתר קלות סעד לנזקיהם, מגן על ציבור הצרכנים, ומקדם שוויון בין הנפגעים השונים באמצעות סטנדרטיזציה של תוצאות תביעותיהם. בצד התועלת הגלומה בתביעה ההמונית, הטיפול בה מעורר קושיות רבות הן בתחום המהותי והן בתחום הצורני. שורש הבעייתיות נעוץ בפגיעה האינהרנטית בשליטת התובע היחיד בתביעתו, מהותית ופרוצדורלית, וכן במתח שבין השגת צדק אינדיבידואלי לבין השגתו של צדק קבוצתי.
מטרת חיבורנו היא ל נתח וללבן מקצת מההיבטים הפרוצדורליים הכרוכים בהופעתה של התביעה ההמונית בשמי המשפט בישראל. ודוק: אין בכוונתנו לפרוש את יריעת הדיון מלוא היקפה או לבחון את כלל השאלות הפילוסופיות והמשפטיות המתעוררות בהקשר לתביעה ההמונית. תחת זאת אנו מבקשים להתייחס באופן נקודתי להיבטים שבסדרי דין הכרוכים בריכוזן ובניהולן של תביעות המוניות.
מישור הייחוס לדיוננו ישמש הליך התובענה הייצוגית. השימוש במכשיר הדיוני של תובענות ייצוגיות, לשם בירורן של תביעות המוניות, מהווה חלק מהמגמה הכללית של מזעור שליטת היחיד בתביעתו. במסגרת חיבור זה נבקש לבחון אם המאפיינים של תביעות המוניות מעוררים קשיים מיוחדים ביחס למגמה האמורה, וכן לעמוד על מידת התאמתו של כלי התובענה הייצוגית לבירורן ולהסדרתן של תביעות המוניות. במלים אחרות: נבקש לברר אם ההסדרים שבחוק, המתייחסים לתובענה הייצוגית, מספקים מענה משביע רצון גם להסדרתן ולבירורן של תביעות המוניות.
