ארבעים שנה לדיני המסים

לשם קבלת ההחלטה מהן ההתפתחויות העיקריות בדיני המסים בישראל בארבעים שנות המדינה יש לגבש אמות־מידה לקביעת חשיבות או מרכזיות שינויים בדיני־מסים. במסגרת זו הדגש הוא על ההתפתחויות המשפטיות (בחקיקה ובפסיקה), ולא על התמורות בשיטת־המיסוי ובמדיניות־המיסוי. יחד עם זאת, בתחום המסים אחוזות ושלובות זו בזו לבלי־הפרד שאלות משפטיות, כלכליות וחברתיות, מה גם שמכשיר משפטי — התחיקה — הוא הקובע את מערכת־המסים על בסיסיה השונים.

הנושאים שאסקור ישקפו אפוא לא רק חידושים משפטיים, אלא כאלו בהקשר של התפתחות שיטת־המיסוי בישראל. יריעת הזמן שהוקדשה לדיון חייבה הצטמצמות מירבית. על בסיס כל אלו בחרתי לדון בנושאים הבאים:

1. תמורות במבנה שיטת־המיסוי, מדיניות־המסים ושימוש בתמריצי־מס.
2. הרחבת הפיקוח התחיקתי על מערכת־המיסוי.
3. סיווג־מחדש של עסקאות לצורך מס, וגבולות המותר בתכנון מס.
4. לאחר־מכן אעבור לדון בהתפתחויות העיקריות במס־ההכנסה בסוגיות הבאות:
   1. הגדרת ההכנסה והיקף ההכנסות החייבות במס, ובכלל זה הטלת מס על רווחי־הון וההבחנה בין רווחי־פירות לבין רווחי־הון.
   2. הוצאות המותרות לניכוי.
   3. הרחבת דיני־התחולה של המס הישראלי.
   4. התאמת שיטת־המיסוי לאינפלציה.
5. לבסוף אציג את הריפורמה הדרושה — לדעתי — בשיטת־המס ובדיני־המס בישראל.

במסגרת ארבעת הנושאים הראשונים יודגשו סוגיות שהיו מרכזיות בהתפתחויות בפסיקה הישראלית, כמו מיסוי הפרשי הצמדה ושער; תוצאות המס של מכירה רעיונית (״שינוי ייעוד״); ההבחנה בין ״עסקת־אקראי בעלת אופי מסחרי״ לבין עסקה הונית; מהי הכנסה רגילה מעסק; מועד המימוש ועיתוי המיסוי של הכנסות שונות; מהי ״הכנסת עבודה״; התרת הוצאות בניכוי כ״הוצאות לשמירה על הקיים״ והכרה בניכוי הפרשות; תוצאות המס של רכישת מלוות־חובה על־ידי מוסדות פיננסיים; מיסוי רווחים בבורסה, ומיסוי השטחים. כן יידונו השינויים הידועים כ״ריפורמות״ בחקיקה בסוגיות אלו.

המקום היחסי שהוקדש לנושאים השונים לא בהכרח משקף את חשיבותם. ישנם נושאים שמטבעם הצריכו הצגת כללי־היסוד כבסיס לדיון בהתפתחויות החשובות, כמו נושא מיסוי בשטחים, שחייב דיון במכלול דיני־התחולה של מדינת ישראל.