מינויים פוליטיים
המינויים הפוליטיים היו תופעה נפוצה בשירות הציבורי בשנים שלאחר הקמת המדינה. במשך הזמן הלכה התופעה ונחלשה. כך היה במיוחד לאחר שבשנת 1959 נחקק חוק המסדיר את המינויים בשירות המדינה באמצעות מכרזים. המגמה העיקרית של חוק זה היתה - כפי שאמר ראש-הממשלה דוד בן-גוריון בעת הדיון בכנסת על הצעת החוק - "שקבלת עובדים למדינה - הוא הדין לרשויות המקומיות - לא תיעשה מתוך משוא פנים מפלגתי ומתוך זיקה פוליטית, אלא לפי הכשרה אישית". המגמה להקנות לשירות-המדינה אופי ממלכתי, מנותק מן המנגנון המפלגתי, באה לידי ביטוי גם בהוראות החוק שהגבילו את הפעילות המפלגתית של עובדי-המדינה. אכן, בשנות השישים והשבעים רכש לעצמו שירות-המדינה יותר ויותר מעמד של שירות ממלכתי, מקצועי וא-פוליטי. אולם בשנות השמונים חל שינוי במצב. המינויים הפוליטיים חזרו ונעשו תופעה רווחה, המזכירה את המצב שבשנים הראשונות שלאחר הקמת המדינה ומאיימת על המעמד והרמה של השירות הציבורי.
