חוק השומרים, תשכ"ז-1967 - על החוק ופירושו

חוק השומרים, תשכ"ז-1967, מסדיר באמצעות מספר מצומצם של כללים וסטנדרטים את האחריות של מחזיקי נכסים כדין שלא מכוח בעלות, לאובדן הנכס או נזקו, במגוון עצום של עסקאות ומצבים. החוק מסווג את כל מצבי השמירה לארבע קבוצות וקובע את רמת האחריות עבור כל קבוצה, החל מאחריות מוחלטת כמעט ועד אחריות המותנית בהוכחת רשלנות. התחולה הרחבה של החוק ורמת ההפשטה הגבוהות שלו הן ייחודיות באספקלריה השוואתית. ספרה של שירלי רנר, שלהערכתו וביקורתו מוקדשת רשימה זו, מנתח ביסודיות את העקרונות שעליהם מבוסס החוק ואת פרטי הוראותיו. בהתבסס על ניתוח מעמיק של שיקולי־המדיניות שביסוד החוק, על משפט השוואתי ועל בחינת מקומו של החוק במכלול החקיקה האזרחית והמשפט הפרטי הישראלי, מציע הספר פירוש שיטתי, בהיר ובמקרים רבים מקורי, יצירתי וחדשני להוראות החוק. בצד הערכה כללית לספר, עוסקת הרשימה בשתי סוגיות מרכזיות הנדונות בו: סיווג האחריות השומרית כאחריות נזיקית וקנה־המידה התיאורטי לסיווג השומרים בחוק ולדרגות-האחריות הנבדלות שלהם. כמו כן, נדונות אי־אלו סוגיות ספציפיות יותר.