מברגמן וקול-העם לבנק המזרחי - הדרך לביקורת שיפוטית על חוקים הפוגעים בזכויות אדם
החלק הראשון של המאמר מוקדש לסקירת הפסיקה שדנה במעמדם של חוקי-יסוד לפני קבלתם של חוק יסוד: חופש העיסוק וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לניתוח הקשיים שעלו עקב פסיקה זו עם קבלתם של חוקי-יסוד אלה, ולדיון בדרכים בהן השופטים השונים התמודדו עם קשיים אלה בפסק-הדין בעניין בנק המזרחי. המחבר מביע את דעתו שיש לאמץ את גישתו של השופט ברק, לפיה הכנסת פועלת כרשות מכוננת בבואה לקבל חוקי-יסוד. גישה זו מכירה בסמכותה של הכנסת לשריין הסדרים חוקתיים אך מספקת גם כלי למניעת שימוש לרעה בסמכות זו. בחלק השני של המאמר טוען המחבר שיש לראות את גישתו של הרוב בבית-המשפט, לפיה חוקי-היסוד קובעים בסיס חוקתי לביקורת שיפוטית על חקיקה הפוגעת בזכויות-יסוד, כהמשך טבעי והכרחי למסורת קול-העם בדבר הגנה שיפוטית על זכויות יסוד. חוקי-היסוד סיפקו הכשר פוליטי ובסיס נורמטיבי לביקורת שיפוטית. יש לברך על שהרוב בבית-המשפט העליון היה מוכן לספק לה הכשר חוקתי.