"חוויית-חיים נשים" וצפיות של נזק

"למעשה כשם שלקדמונים היה אנך מוחלט, שביחס אליו הגדירו את האלכסון, כך יש סוג אנוש מוחלט, שהוא הסוג הזכרי."

בחיבור זה אבקש לעמוד על חלק מביקורת האנדרוצנטריזם של המשפט הנוגעת לדיני הנזיקין. ביקורתי ממוקדת בחשיפת תפקידם של דיני הנזיקין בהגנה על נשים, באמצעות הפנמתם או דחייתם את החוויה הנשית כקובעת את גבולות ההגנה מפני הפליה שהם מעניקים לנשים. הדיון ייעשה באמצעות הדגמת השימוש השונה שעשו שני בתי משפט בשני פסקי דין שונים בדוקטרינה הנזיקית של צפיות ברשלנות: האחד - כדי לדחות הכרה בניסיון הנשי כמנבא צפיות סבירה לנזק שעניינו אונס של אשה בדירתה, והאחר - כדי לקבל הכרה בניסיונן של נשים מוכות כמי שצפויות להתאבד עקב ההתעללות בהן. השוואת פסקי הדין תאשש את טענתי כי התייחסות לחוויית החיים הנשית במסגרת דיני הנזיקין היא חיונית להפעלתם באופן ראוי, מגלה את הפוטנציאל האצור בהם לקריאה דוקטרינרית אלטרנטיבית, ובעלת השפעה רחבה על תפיסת הסובייקט הנשי במשפט. הצצה קטנה תתאפשר במסגרת זו גם אל טענת ההבניה הגברית בדיני הנזיקין ככלל. לטענתי, השינוי בגישה המפלה כלפי נשים חייב להתחיל, למצער, בהוספת נקודת-מבט נשית לתוכנן של דוקטרינות נזיקיות קיימות.