תביעות בגין נזקי עישון: האתגר של דיני הנזיקין בעידן העוולות ההמוניות
העולם המודרני מושפע במזיקים המוניים המבצעים עוולות המוניות וגורמים נזקים לבני אדם רבים. מאמר זה מבקש להראות שדיני הנזיקין המסורתיים, במתכונתם המוכרת לנו, אינם מתאימים לעידן העוולות ההמוניות ונדרש להתאימם לעידן זה. לפיכך, מוצעות במאמר דרכי אפשריות, תוך התמקדות בתביעות נגד יצרני הסיגריות כמקרה פרדיגמטי של עוולות המוניות.
בפרק הראשון מוצגת אי-התאמתם של דיני הנזיקין המסורתיים לעידן העוולות ההמוניות. עיקר מטרתו של פרק זה היא להמחיש כיצד שינוי דיני הסיבתיות במקרים של עוולות המוניות - כך שניתן יהיה להטיל אחריות על מעוול המוני בשיעור הסתברות שגרם לנזקיו של התובע - מקדם את המטרה ההרתעתית של דיני הנזיקין ואף עולה בקנה אחד עם עקרונות הצדק המתקן הגלומים בדינים אלה.
בפרק השני נבחנות בעיות של סיבתיות המתעוררות בתביעות נגד יצרני הסיגריות ומיושמות לגביהן מסקנות הפרק הראשון. הפתרון הישיר המוצע בפרק זה הוא כי בתי משפט יפסקו לתובעים פיצויים לפי ההסתברות שנזקיהם נגרמו על ידי יצרן הסיגריות הנתבע (בהנחה שהתנהגותו העוולתית הוכחה). נוסף על כך ייבחנו פתרונות עקיפים, פחות רדיקליים, העולים בקנה אחד עם כללי הסיבתיות הקיימים, שיש בהם כדי להביא לעתים לתוצאות דומות לאלה המושגות על ידי הפתרון הישיר.
בפרק השלישי נדונות כמה בעיות הנוגעות להתנהגותם של המזיק ושל הניזוק - בעיות העלולות להתעורר בתביעות נגד יצרני הסיגריות. בפרק זה מוצעות שלוש התאמות שיש לבצע בדיני הנזיקין הנוהגים בעת שמחילים אותם על עוולות המוניות; ההתאמה השנייה מתמקדת באופי הקיבוצי של יצירת הסיכון על ידי המעוולים ההמוניים, וכן בצורך להטיל אחריות על מעוול המוני גם במצבים שמניעת הנזק הייתה אפשרית וסבירה רק אם היה מתקיים שיתוף פעולה בינו לבין מעוולים המוניים אחרים; ההתאמה השלישית נוגעת לאופי הקיבוצי של ההיחשפות לסיכון ההמוני, ובצורך לצמצמם עקב כך את המקרים שבהם תוכר הגנת האשם התורם למעוולים המוניים.
