על בעיית התיאום בין ביטוחים חופפים וסעיף 59 לחוק חוזה הביטוח בעקבות רע"א 3948/97 מגדל חברה לביטוח נ' מנורה חברה לביטוח
סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח עוסק בביטוח כפול. לפי הסעיף, ביטוח כפל נוצר כאשר "בוטח נכס בפני סיכון אחד אצל יותר ממבטח אחד לתקופות חופפות". הסעיף קובע שבמקרה של ביטוח כפל אחראיות המבטחות כלפי המבוטח יחד ולחוד לגבי סכום הביטוח החופף (סעיף 59(ג)), ושחלוקת הנטל של תשלום תגמולי הביטוח בין המבטחות תיעשה לפי היחס בין סכומי הביטוח (סעיף 59(ד)). על אף ההסדר המפורט של סוגיית ביטוח הכפל אין הסעיף מזכיר את המבוטח בלשון יחיד או רבים. כתוצאה מכך מתעוררת השאלה אם הוא חל על מקרה של כמה מבוטחים. בפסק דין מגדל נ' מנורה השיב בית משפט בחיוב לשאלה, תוך שהוא פוסק שבנסיבות המקרה שבפניו נוצר מצב של ביטוח כפל.
המאמר פותח בהצגת הבעיה הכללית של ריבוי ביטוחים ובהצגת מקומה של סוגיית ביטוח הכפל במסגרת זו. לאחר תיאור עובדותיהן של שתי הפרשות שנדונו בפסק הדין ובחינת מקומו של ביטוח הכפל כמקרה פרטי של בעיית ריבוי חייבים, דן המאמר בשאלה העקרונית של תחולת סעיף 59 על מקרה של כמה מבוטחים. מסקנת המאמר היא שסעיף 59 עוצב בהתאם למתכונת טיפוסית של רכישת כמה ביטוחים על ידי מבוטח יחיד - בניגוד לקביעת בית המשפט. לאחר מכן עומד המאמר על הקשיים שמהם סובלת הנמקת בית המשפט: ההנמקה סובלת ממעגליות, אינה נותנת משקל מספיק לתמונת ההתדיינות, ובעיקר היא מחמיצה את התכלית האמיתית של חוזי הביטוח שבהם דן בית המשפט. בחלק השישי מציע המחבר פתרון כללי לבעיה של ריבוי ביטוחים. ביסודה של ההצעה עומד הרעיון שאת חלוקת הנטל בין המבטחות יש לערוך בהתאם להסכמה שאליה היו מגיעות מבטחות המצויות מעבר למסך בערות רולסיאני. יישום הגישה המוצעת על נסיבות המקרה שנדונו בפסק הדין היה מוביל לתוצאה הפוכה. עם זאת, אין לשלול עקרונית את האפשרות של הטלת חבות משותפת על מבטחות גם במקרה של מבוטחים שונים; אולם במקרה מיוחד זה הטלת החבות על המבטחות לא תיעשה מכוחו של סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח.
