צו מניעה נגד המדינה בבתי הדין לעבודה

משפטים: כרך ג
מירה לרנר נאור

בעקבות תיק 5-2/69 בבית הדין הארצי לעבודה.

בפסק-דין זה השאלה העיקרית שעמדה בפני בית הדין הארצי לעבודה היתה אם מוסמך בית דין לעבודה לתת צו מניעה נגד המדינה. בית הדין החליט ברוב דעות כי סמכות כזו מצויה בידיו, אך בנסיבות הענין מצא שאין מקום למתן הצו. דבריו לענין צו מניעה הם מבחינה דווקנית dictum obiter, אך נוכח העובדה שבית הדין לא פטר עצמו מהדיון בבעיה על־ידי אמירה כי ממילא אין בנסיבות הענין מקום לצו, אלא נכנס לעובי הקורה, ברור כי הכוונה היתה לגבש הלכה. ברשימה זו אבדוק באיזו מידה עומדים במבחן המשפטי הנימוקים אשר הביאו את בית הדין למסקנה כי יש בידו סמכות לתת צו מניעה נגד המדינה.

 

מאמרים נוספים בתחום