החזקות שבעבירת מגע עם סוכן זר (ע"פ 348/67, פלוני נ. היועץ המשפטי לממשלה)
בפסק דין פלוני נדונה החזקה, אשר היתה קבועה בסעיף 24 (א) לחוק לתיקון דיני העונשין (בטחון המדינה), תשי״ז—1957, לאמור:
״קיים אדם מגע עם סוכן זר ואין לו הסבר סביר לכך, רואים אותו כאילו מסר ידיעה סודית בלי להיות מוסמך לכך״.
סעיף זה הוחלף על־ידי החוק לתיקון דיני העונשין (בטחון המדינה) (תיקון), תשכ״ז-1967, הסעיף החדש ביטל את החזקה בדבר מסירת ידיעה סודית וקבע במקומה עבירה עצמאית.
המערער הואשם בעבירה לפי סעיף 24 (א) המקורי אותה ביצע, לפי גירסת התביעה, , לפני תיקון החוק כאמור, אולם הובא לדין כשסעיף 24 (א) החדש כבר היה בתוקף. טענתו היתה כי סעיף 24 (א) המקורי קבע חזקה הניתנת לסתירה ולפיכך היה בבחינת הוראה שבסדרי-דין ואין לנהוג לפיו במשפטו כיון שאינו בתוקף בעת הדיון. בית המשפט העליון, מפי כבוד השופט זוסמן, דחה טענה זו בקבעו כי סעיף 24 (א) המקורי הכיל חזקה חלוטה, לכן הוראת חוק מהותית היה ובדין נהגו על פיו במשפטו של המערער.
בחלקה הראשון של הרשימה נבחן את עמדת בית־המשפט ונשתדל להראות כי סעיף 24 (א) המקורי קבע, בנוסף לחזקה החלוטה, אף חזקה הניתנת לסתירה. על פי ההשקפה המקובלת, חזקה הניתנת לסתירה מסווגת ככלל דיוני, לפיכך יתכן שמסקנת בית־המשפט צריכה היתה להיות כי חלק זה של סעיף 24 (א) המקורי לא היה בר תחולה במשפטו של המערער. היה גם מקום לבדוק האם יש הצדקה למיין את החזקה הניתנת לסתירה ככלל דיוני והאם נכונה ההשקפה הרווחת בנקודה זו.
בחלק השני של הרשימה נעמוד על השינויים שחלו עם החלפתו של סעיף 24 (א) המקורי.
לפני בדיקת דרך הניתוח של בית־המשפט יש להזכיר מספר כללים, אשר הנחו את בית־המשפט לתוצאה הסופית ואשר נקבלם כנכונים לצורך הדיון. הכוונה לכללים אלו:
1.
חזקה, שאינה ניתנת לסתירה, הינה כלל מהותי, אשר תוצאתו המשפטית אינה שונה מתוצאתו של כל כלל משפטי מהותי אחר; ההבדל הוא בנוסחה בלבד.
2.
הוראת חוק שבסדרי־דין נוהגת במשפטים התלויים ועומדים בעת כניסתה לתוקף, גם אם נדונות בהם זכויות וחובות שנוצרו לפני חקיקתה. הוק מהותי, לעומת זאת, אינו משפיע על זכויות וחובות שנוצרו לפני כניסתו לתוקף.
3.
דיני הראיות דינם, לענין הכלל האחרון, כדין הוראה שבסדרי-דין.