אימוץ ילדים בישראל - הגשמת החוק למעשה

מחקר זה הוא בעת ובעונה אחת חלק ותולדה של תכנית מחקר מקיפה על הנושא ״ההשגחה על הילד והנער במשפטנו הפרטי לפי הגשמתו למעשה״. התכנית הרחבה נוסחה לפני כתשע שנים ומטרתה היתה לבדוק את המצב העובדתי אצל הורים, אפוטרופסים, מאמצים ומוסדות נוער שונים. נוכח החידוש שבמחקר כזה בישראל הושקעו תחילה מאמצים רבים בעבודה אקספלורטיבית לשם ניסוח תחומי הבעיה. נוסחו שאלונים ונערכה שורה של ראיונות אישיים עם אנשי המעשה בתחום זה, אשר במשך שנות עבודתם אגרו מאגר של נסיון בעל ערך רב לחוקר. אולם שני גורמים עיקריים מנעו את השלמתה של התכנית הכוללת והביאו לידי ביצועו של מחקר מצומצם יותר מבחיבת האוכלוסיה הנחקרת, אך מעמיק יותר מבחינת הנושאים. הגורם האחד מצוי בפעילותו הרבה של המחוקק הישראלי בתחום זה. שורה של חוקים חדשים הביאה לידי שנויים הדרגתיים במצב המשפטי שאת הגשמתו למעשה אמר המחקר לבדוק (חוק שירותי הסעד, תשי״ח—1958;  חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש׳־ך—1960; חוק אימוץ ילדים, תש"ך-1960; חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ״ב—1962; חוק פיקוח על מעונות, תשכ"ה-1965). עם כניסתם לתוקף של חוקים אלה לא היה עוד טעם להמשיך בבדיקת המצב העובדתי אשר עמד להשתנות אף הוא עם הפעלת החוקים החדשים. הגורם האחר והעיקרי מצוי בצימצום האמצעים הכספיים שעמדו לרשות המחקר. עבודות ההכנה הראו כי ביצוע יעיל של התכנית המקיפה היה דורש אמצעים כספיים ניכרים שעלו בהרבה על התקציב. יש לקוות כי בעתיד הקרוב יימצאו אמצעים אלה כדי להשלים את המחקר המקיף שעל חשיבותו הרבה אין לחלוק.