מדוע נכון לאחד את התרופות בחוזים ובנזיקין - תשובה לפרופ׳ דגן
פרק התרופות בהצעת חוק דיני ממונות הוא ניסיון ליצירת דין תרופות אחיד שיחול ע ל הפרת חיובים אזרחיים ובכלל זה הפרות חוזים ועוולות נזיקין. במאמרו ש ל פרופ׳ דגן, "סיכונים בקודיפיקציה: ע ל האחדת־יתר ו ע ל ריבוי סעדים״, הרואה אור במסגרת חוברת זו, מבקר פרופ׳ דגן את המהלך של האחדת דיני התרופות בהצעת הקודקס. דגן טוען כי יש במהלך האמור משום ״האחדת יתר״ בלתי ראויה, העלולה ל ט ש ט ש את ההבדלים הנורמטיביים החשובים שבין דיני החוזים לבין דיני הנזיקין. במאמר זה טוען המחבר כי שני המהלכים העיקריים המשמשים יסוד לביקורתו של פרופ׳ דגן ע ל פרק התרופות בהצעת הקודקס - זה הנוגע להאחדת מערך התרופות בחוזים ובנזיקין וזה הנוגע לעיבויו וחיזוקו ש ל מערך התרופות האזרחיות - שניהם ביסודם מהלכים ראויים ומוצדקים מן הבחינה העיונית והמעשית גם יחד. בחלקו הראשון ש ל המאמר מוצגים בקצרה טיעוניו ש ל דגן כ נ ג ד ה צ ע ת הקודקס. בחלק השני נבחנת ביקורתו העיקרית של דגן ע ל הצעת הקודקס - הביקורת ע ל האחדת התרופות בחוזים ובנזיקין בפרק התרופות. מטרת המחבר היא להראות כי בניגוד ל ט ע נ ת ו ש ל פרופ׳ דגן, ההבדלים בין דיני הנזיקין לבין דיני החוזים במישור ת כ ל י ת הדין ובמישור האינטרסים המוגנים אינם מצדיקים פערים משמעותיים - ל א בסוגי התרופות בהן ראוי להכיר בתגובה להפרת זכויות חוזיות ונזיקיות, ולא בעקרונות היסוד שראוי להחיל ע ל הפעלתן ש ל תרופות אלה. ל ד ע ת המחבר, דיני החוזים ודיני הנזיקין חולקים מטרה משותפת אחת: יצירת איזון ראוי בין חירותו ורווחתו ש ל הפרט לבין רווחתם וחירותם ש ל הזולת והגנה ע ל איזון זה. ממטרה משותפת זו נגזר גם עקרון־העל של דיני התרופות: עקרון ההשבה לקדמות. זאת ועוד, המחבר טוען שהעובדה שדיני הנזיקין הגנו באופן מסורתי על אינטרסים טיפוסיים שונים מ א ל ה שבמוקד דיני החוזים אינה משבה את הצורך בדין תרופות אחיד. זאת, הן משום שהבחנה מסורתית זו מאבדת מאחיזתה בעידן המודרני והן משום שסוג האינטרס המוגן הוא רק שיקול אחד מבין ק ש ת השיקולים הרלבנטיים בפסיקת תרופות. בחלקו השלישי ש ל המאמר נבחנת הביקורת ש מ ע ל ה פרופ׳ דגן כ נ ג ד המהלך ש ל עיבוי וחיזוק מערך התרופות האזרחיות. ט ע נ ת המחבר היא כי ביקורתו ש ל דגן איננה מתחייבת מהתוכנות הריאליסטיות - החשובות כשלעצמן - עליהן הוא מתיימר לבססה. תובנות אלה איבן מתיישבות עם ה ט ל ת הגבלות גורפות ע ל שיקול ה ד ע ת השיפוטי להיזקק לתרופות ״חזקות" )כגון אכיפה, תשלום עונשי, וכיו״ב( באמצעות כללים שינסו לחזות מראש באילו מצבים צפוייה להתעורר בעייה של אכיפת־חסר. ל ד ע ת המחבר המהלך הקודיפיקטיבי להאחדת מערך התרופות האזרחיות ולעיבויו הוא ראוי, באשר הוא מבטיח גישה חופשית ש ל בית המשפט לסל תרופות מגוון כ כ ל האפשר. בצירוף הכוונה חקיקתית נאותה שתבהיר את המטרות המיוחדות ש ל כל תרופה ואת השיקולים העיקריים הרלבנטיים ל ה פ ע ל ת ה)תוך צמצום הסיכון להאחדת־יתר( עשוי פרק התרופות בהצעת הקודקס ל ש מ ש ת ש ת י ת נאותה לדין תרופות מודרני, יעיל ומאוזן.








