קודקס של המשפט המקובל
בארבעת העשורים האחרונים ארעו במשפט האזרחי שלנו שבי מעברים: המעבר מהמגילה אל החקיקה האזרחית החדשה; המעבר מהחקיקה האזרחית החדשה להצעת הקודקס האזרחי. אי אפשר להבין את המעבר השני בלי להבין את המעבר הראשון. מאפיין מרכזי של החקיקה האזרחית החדשה הוא שהיא איבה קובעת הסדרים רבים ומפורטים בתחומים המוסדרים על ידה. למרות זאת החקיקה תפקדה היטב. סיבה חשובה לכך היתה שחלוקת העבודה שהחקיקה יצרה בין המחוקק לבין בתי המשפט השתלבה היטב עם התרבות המשפטית של המשפט הישראלי בכללותו. סיבה נוספת להצלחת החקיקה היתה, שהתפקיד הנרחב שהיא הותירה לבית המשפט העליון באשר לקביעת תוכנו של המשפט, השתלב היטב עם העמדה התורת־משפטית שאותה נקט בית המשפט בעשורים שמאז השלמת החקיקה. למרות שהצעת הקודקס עושה רוויזיה בכמה תחומים של המשפע האזרחי, ולמרות שהצעת הקודקס מכילה שורה של תיקונים נקודתיים בדין, בעיקרו של דבר ההצעה מאמצת את מרבית ההסדרים שנקבעו בחקיקה האזרחית החדשה. סקירת המאפיינים ודרכי ההפעלה של שלושה קודקסים מרכזיים: הקוד סיביל הצרפתי,־ ה־ב.ג.ב. הגרמני; והקוד המסחרי האחיד של ארצות הברית - מגלה שעצם הבחירה בקודקס אינה מחייבת בהכרח אימוץ של תורת משפט אחת מסוימת לשם הפעלת הקודקס: קודקסים שונים עשויים להיות מופעלים במסגרתן של תורות משפט שונות, בהתאם למקובל בזמן ובמקום שבהם מופעלים הקודקסים. יתר על כן, אותו קודקס עצמו עשוי להיות מופעל בתקופות שונות במסגרתן של תורות משפט שונות. הסיבה לכך היא שתורת המשפט שבחיקה מופעל קודקס בזמן מסוים ובמקום מסוים היא תוצר של תורת המשפט הכללית הרווחת בזמן ובמקום שבהם מופעל הקודקס. במבוא להצעת הקודקס מובאים שלושה טיעונים, הלקוחים כולם מעולמו של הפורמליזם המשפטי: טיעון לפיו תכני הקודקס אורגנו במבנה שיטתי, דבר המעלה את רמת הוודאות במשפט האזרחי שלנו; ט־עון לפיו הקודקס הצליח ליצור הסדר שלם וקוהרנטי בתחום המשפט האזרחי, דבר המעלה אף הוא את רמת הוודאות במשפט האזרחי שלנו; טיעון לפיו הקודקס תורם לביסוסה של תורת משפט של מושגים במשפט הישראלי. כל אחד משלושת הטיעונים - מופרך.
