"זה הקטן - גדול יהיה": ניבוי התקדמות שיפוטית באמצעות משוב השופטים (כרך נה)

במחקר זה נבחנת השאלה האם ציון משוב השופטים של לשכת עורכי הדין משנת 2002 יכול לנבא התקדמות בקריירה השיפוטית בישראל. המחקר מתבסס על נתוני משוב השופטים הראשון שנערך במתכונת ארצית, ובוחן 230 שופטים מבתי המשפט השלום והמחוזי. לצורך המחקר הוגדרו שני מדדי הצלחה בקריירה: מספר הערכאות אליהן התמנה השופט ומהירות הקידום בין הערכאות. במקביל, נקבעו משתנים מסבירים נוספים לכל שופט: גיל המינוי לכל ערכאה, סיום תואר ראשון בהצטיינות, התמחות בבית המשפט העליון, מוסד הלימודים האקדמי, וותק בעת קיום המשוב ומשתנים דמוגרפיים. ניתוח באמצעות מודלי רגרסיה בשיטות שונות העלה כי ציון המשוב מנבא בצורה מובהקת סטטיסטית התקדמות של שופט מבית המשפט השלום לבית המשפט המחוזי, הן ביחס לסיכוי המינוי עצמו (עלייה של 13.7% לכל נקודת ציון) והן ביחס למהירות המינוי (קיצור של כ-3 שנים בכהונת שופט בבית המשפט השלום לכל נקודת ציון). ניתוח הישרדות (Survival Analysis) חיזק את הממצאים והמחיש את יכולת הניבוי של ציון המשוב. נמצא, כי עבור כל עליה של נקודה אחת בציון, ההסתברות החזויה לקידום עבור כל שופט, בכל רגע נתון, כמעט והכפילה את עצמה. ממצא מפתיע ומשמעותי נוסף נוגע לסיום התואר בהצטיינות: בעוד משתנה זה לא הגדיל את יכולת הניבוי של המודל ביחס לעצם הסיכוי לקידום, הוא מהווה את המנבא החזק ביותר לניבוי מהירות הקידום (יחס סיכוי לקידום של פי 2.6 בכל רגע נתון). עוד נמצא כי גיל המינוי לבית המשפט השלום מהווה מנבא חזק במיוחד להתקדמות בקריירה, לעתים חזק יותר מציון המשוב עצמו. ביחס למינויים לבית המשפט העליון, נמצא כי כוח הניבוי של המשוב נחלש. ניתוח מסקנות אלו מלמד מספר עניינים כאשר בראש ובראשונה מתוצאות המחקר עולה שיש מתאם בין הערכה של עורכי הדין לשופט ובין הקריירה בפועל של אותו השופט, זאת, מבלי לטעון בהכרח לקשר סיבתי ישיר. יבוקש לקיים דיון בהשלכות ממצא זה על המחלוקת שהתעוררה בין לשכת עורכי הדין וקהילת השופטים בנוגע להשפעות המשוב, וכן בנוגע לשיקולים הקשורים בקידום שופטים, הן לבית המשפט המחוזי והן לבית המשפט העליון. לסיום, יוצע הסבר הלקוח מהניתוח הכלכלי של המשפט לפער שנמצא בין הגורמים המשפיעים על עצם הקידום, לבין אלו המשפיעים על מהירות הקידום.