הקמת אסיפה מכוננת לפתרון המשבר החוקתי בישראל (כרך נו)

המאמר מציע פתרון הליכי ומוסדי למשבר החוקתי, הפוליטי והחברתי בו נתונה ישראל בשנים האחרונות, אשר החריף מאוד בעקבות התנעת תכנית לוין-רוטמן לרפורמה במערכת המשפט והמחאה חסרת התקדים שעוררה. בשונה ממרבית הדיון הציבורי, הפוליטי והאקדמי, הנוטה להתמקד בתוכנם של ההסדרים החוקתיים הנדרשים, מאמר זה בוחן את התהליך שישראל צריכה לעבור על מנת להצליח לכונן חוקה או מקבץ משמעותי של הסדרים חוקתיים, שיוכלו לחלץ אותה מהמשבר בו היא נתונה ולהוביל להתחדשות הדמוקרטיה הישראלית. תרומת המאמר למשפט החוקתי הישראלי הינה בשלושה מישורים עיקריים: ראשית, מאמרנו פותח לראשונה דיון באפשרות להקים גוף ייעודי לכינון הסכמות חוקתיות בישראל, בהצדקות לכך, בדרכים לעיצוב גוף כזה, ובהליכי קבלת ההחלטות בו. שנית, המאמר פורס, לראשונה בעברית, מחקר משווה מקיף ומתודולוגיית למידה השוואתית סדורה וחדשנית, המרחיבים במידה רבה את הגישה למחקר השוואתי חוקתי בישראל, הן מבחינת המדינות מושאות הלמידה, הן מבחינת דרך יישום הלקחים למקרה הישראלי. שיטה זו תוכל לשמש את קהילת המשפט הישראלית בעתיד בכל תחומי המשפט. שלישית, המאמר מציע חמישה עקרונות רוחב לגיבוש הליך חוקתי בישראל. ללא תלות בשאלה אם תוקם או לא תוקם אסיפה מכוננת בישראל, הלקחים והעקרונות הכלליים שפיתחנו להתמודדות עם משברים חוקתיים יוסיפו לשמש אמות מידה להערכת כל דרך התמודדות חלופית שתוצע. חלק מההסדרים המעשיים שגזרנו מעקרונות אלה יכולים, בהתאמות מחויבות, להיות מיושמים גם בכנסת ובכל מהלך אחר לפיתוח הליך קבלת החלטות בתנאים של משבר, מבוי סתום פוליטי, וקיטוב.