על משטר נומינליסטי ומשטר ולוריסטי ועל מה שביניהם (תרתי משמע) (כרך נה)

ביובל השנים האחרונות האינפלציה בישראל הופיעה במופעים שונים ונחוותה ברמות שונות, כולל היפר אינפלציה. התרבות שהייתה רווחת ביובל זה עברה תהפוכות: מתרבות נומינליסטית לתרבות ולוריסטית ומשם חזרה לעבר התרבות הנומינליסטית, כאשר  נותרו בה הסדרים ולוריסטיים בדמותם של הסדרים התאמתיים לאינפלציה. בשני העשורים הראשונים למאה זו התגבש איפוא סטטוס קוו התאמתי הכולל תשתית בסיסית נומינליסטית לצד איים של הסדרים התאמתיים, שהוא תוצר של המעבר הלא מלא, מתרבות ולוריסטית לכיוונה של התרבות הנומינליסטית. בשני העשורים הללו, וכן בשנותיו הראשונות של העשור השלישי למאה זו, השיח ההתאמתי איננו נוכח בסדר החברתי, בניגוד לתקופה שקדמה לה, בעיקר בתקופה ההיפר אינפלציונית שבה הסדר החברתי עסק באופן אינטנסיבי ביותר בשיח ההתאמתי. התעוררות האינפלציה בשנים האחרונות מחייבת לבחון מחדש את הסטטוס קוו ההתאמתי שהתהווה בעשורים האחרונים. המאמר מנתח באופן ביקורתי אבות טיפוס של התאמות לאינפלציה שמצויות בסטטוס קוו הקיים, שיש בהם כדי לשקף את המתח הקיים בשעטנז ההתאמתי הנוכחי, והכל תוך הצגת חלופות ראויות להסדרים הקיימים. עד לתחילת העשור השלישי למאה זו, להסדרים התאמתיים לא היתה משמעות רבה כי האינפלציה בתקופה זו היתה נמוכה מאוד. אולם בשנים האחרונות, כאשר האינפלציה הרימה ראשה, מן הראוי להתעלם מהסטטוס קוו ההתאמתי ולבחון מחדש את ההסדרים ההתאמתיים לגופם ואת מידת השתלבותם במשטר הנומינליסטי המאפיין את הסדר החברתי.