המאסדר כידידו של בית המשפט - שאלת סמכותו של בית המשפט להורות על קבלת עמדת המאסדר (כרך נה)

פנייה למאסדר בהליך שהוא אינו צד לו מהווה פרקטיקה נוהגת הן בערכאות הדיוניות והן בבית המשפט העליון. פנייה זו נעשית בשים לב ליכולתו של המאסדר לסייע לבית המשפט בהרחבת היריעה ובקבלת מלוא התמונה טרם הכרעתו בסוגיה שלפניו. זאת, במיוחד כאשר על בית המשפט להכריע בסוגיה בעלת השלכות החורגות מדלת אמותיו של הסכסוך שלפניו. במאמר זה נבקש לבחון מה מקור סמכותו של בית המשפט להורות למאסדר, כצד שאינו מעורב בהליך, להגיש עמדתו. לאחר שנעמוד על מקור הסמכות – אשר לעמדתנו קיימת לבית המשפט – נבקש לדון גם בשאלה אימתי ראוי שיעשה שימוש בסמכות זו; ובכך להניח את אבני הדרך הראויות לטעמנו להתוויית שיקול דעתו של בית המשפט בעניין זה.