הגישה ההסתברותית לפרשנות (כרך נג)

הגישה ההסתברותית לפרשנות רואה בדברי חקיקה מסר שמעביר המחוקק. תוכנו של מסר זה הוא בגדר עובדה אמפירית ששופטים אמורים וחייבים לגלות בפסיקתם. לשם כך על השופטים לשקול את כל הראיות הרלוונטיות, לזהות את כל המשמעויות המתקבלות על הדעת של המסר שמעביר המחוקק באמצעות החוק אשר עומד לדיון, לקבוע בנוגע לכל אחת מהמשמעויות הללו את הסתברותה, ובכך לזהות את המשמעות המסתברת ביותר של החוק. משמעות זו של החוק היא המחייבת. המאמר מסביר גישה פרשנית זו, טוען לעדיפותה על פני הגישות האחרות ומזהה את מקומה בדין הישראלי.