מי קובע את עקרונות היסוד של השיטה המשפטית? פסקי-הדין בעניין ביטול עילת הסבירות ובעניין נבצרות ראש הממשלה

שני פסקי הדין שניתנו בראשית שנת ,2024 בג"ץ הסבירות ובג״ץ הנבצרות, הם שיאו של מהלך שבו התווה בית המשפט העליון את גבולות כוחה של הכנסת לחוקק תיקונים לחוקי יסוד. החיבור מאפיין את הדוקטרינה בדבר המגבלות על הסמכות המכוננת תוך כדי ניסוחה ניסוח שונה מעט מזה שבפסיקה, לשם מתן הסבר והצדקה לפסיקה בנושא. החיבור דן בשלושה סוגי מגבלות על הרשות המכוננת: א) מגבלות שהכנסת בחרה לקבוע מפורשות על כוחה שלה; ב) מגבלה שנובעת מעקרון שלטון החוק, ולפיה הכנסת מוסמכת לשנות את כללי המשחק רק אם תכלית השינוי עניינית, אך לא לשם קידום אינטרסים של הקואליציה או של הממשלה (האיסור על "שימוש לרעה" בסמכות המכוננת); ג) מגבלות על תוכן הכללים שהכנסת רשאית לקבוע, שנובעות מהזהות של ישראל כדמוקרטיה ליברלית. החיבור כולל שני חלקים עיקריים: הראשון מוקדש לניתוח אנליטי של שילוב הדוקטרינות שנקבע בצמד פסקי הדין; השני עוסק ביישום הדוקטרינות בשלושה תחומים: שיטת הבחירות והמשטר, תוקפן של חקיקה ושל החלטות מינהל והיקפה של הביקורת השיפוטית. במסגרת זו נבחנים, בין היתר, גבולות סמכותה של הכנסת לבטל את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ולהגביל את הביקורת השיפוטית. לצד ההיבט האנליטי, החיבור עומד גם על ההקשר של הפסיקה הנדונה, שעניינו האפיון של מעשיהם של ראש הממשלה נתניהו, של הממשלה ה-37 ושל הקואליציה בכנסת ה-25 כסכנה קיומית לזהות של מדינת ישראל כדמוקרטיה ליברלית. אפיון זה מדגיש את חשיבותה של הבנת ההקשר של פסקי הדין הנדונים כאשר מבקשים להעריכם.