אלגוריתמים, יוקר המחיה, וסמכות למתן הוראות שבדיני התחרות

המאמר בוחן את השפעתו של השימוש הגובר באלגוריתמים בשווקים מסחריים על התחרות, ומכאן על יוקר המחיה, תוך כדי שימוש בדוגמאות מרחבי העולם. הוא מבקר את יכולתם של דיני התחרות הקלאסיים, אשר נוצרו בטרם המהפכה הדיגיטלית ושהותאמו לאינטראקציות בין בני אדם, לתת מענה לעליית מחירים בעקבות פעולות אלגוריתמיות. בשל מגבלה זו המאמר בוחן את השימוש בכלי נוסף של דיני התחרות בדמות הסמכות למתן הוראות אשר במסגרתה הממונה על התחרות הכלכלית מוסמכת לתת הוראות עשה ואל תעשה הן לבעל מונופולין והן לחברות הפועלות כקבוצת ריכוז. סמכות זו מתאפיינת בגמישות רבה, המאפשרת התאמה מהירה של הדין לפעילות האלגוריתמית המתפתחת ומספקת כלים להתמודדות עם הדינמיקה המשתנה של השוק. המאמר מנתח את היקפה של סמכות זו ואת יתרונותיה וחסרונותיה, סוקר את הניסיון הנצבר בהפעלתה בעבר ומציע קווים מנחים ודוגמאות להפעלתה על אלגוריתמים. הניתוח מדגיש כי יש לנקוט משנה זהירות בהפעלת סמכות זו. הפעלתה צריכה להתבסס על ניתוח מעמיק של ההשלכות הפוטנציאליות על השוק הרלוונטי כדי לשמר את היתרונות הרבים הטמונים בשימוש באלגוריתמים תוך כדי מניעת פגיעה לא מכוונת בתחרות ובחדשנות.