גלגולי מושג "שלטון החוק" בישראל: בין פורמליזם למהות, בין ריסון לפְּעִילָנוּת (כרך נד)

מאמר זה טוען שלא ניתן להבין את השינויים שחלו במשפט הציבורי בישראל בעשורים האחרונים מבלי להבין את התהליכים שעברו על מושג "שלטון החוק" – הן בפסקי הדין של בית המשפט העליון, הן בכתיבה המשפטית האקדמית. לשם ביסוס טענה זו המאמר סוקר את הדיון התיאורטי על מובנו של מושג "שלטון החוק", ולאור דיון זה מנתח את האופן שבו המושג מתפקד במשפט הציבורי בישראל, בשני חלקים: האחד מנתח את השינוי באופן שבו הבין בית המשפט העליון בישראל את המושג של "שלטון החוק" – ואת ההרחבה הסמנטית שנעשתה לו ממובן פורמלי למהותי; והשני יבחן כיצד השתמש בית המשפט העליון בישראל במושג "שלטון החוק" בחלק הארי של השינויים החוקתיים בעשורים האחרונים. מן הניתוח עולה כי הצגת שני התהליכים האחד לצד השני מאפשרת להבחין בשינוי הדרמטי שעבר על מושג שלטון החוק: ממושג שתפקידו להגביל ולרסן את בית המשפט, ולהדגיש את כפיפותו אל החוק –  למושג שמאפשר את הרחבת סמכויותיו של בית המשפט ביחס לרשויות שלטון אחרות, בפרט בכל הקשור להכפפת המחוקק אל מוטת כנפיו של בית המשפט. לבסוף המאמר יציג את הטענה כי "שלטון החוק" הוא מושג שמעביר, מחד גיסא, מסר רטורי של פורמליזם וריסון – אך מאידך גיסא, עמימותו התיאורטית והמתח העמוק שקיים בו באופן אינהרנטי מאפשרים להשתמש בו גם בכדי להרחיב את כוחו של בית המשפט ביחס לרשויות שלטון אחרות.