תקנת השוק בעסקאות עם הממונה על הרכוש הממשלתי ביהודה ושומרון
בדין החל ביהודה ושומרון קיימת תקנת שוק שמגינה על מי שעשה עסקה בתום לב עם הממונה על הרכוש הממשלתי בנוגע לרכוש ממשלתי (אדמות מדינה), אך התברר לאחר מכן שאין מדובר ברכוש ממשלתי אלא ברכוש שעלולות להיות בו זכויות של אנשים פרטיים. לתקנת שוק זו חשיבות מרובה, שכן היא אמורה לחול על יותר מאלף בתים שנקלעו, או קיים חשש שנקלעו, לסיטואציה זו. המאמר בוחן את התכליות לתקנת שוק זו ואת הביקורות על תכליות אלו ומציע מענה לביקורות אלו. המאמר דן ברכיבי תקנת השוק: קיומה של עסקה, תום הלב, תמורה ורכוש ממשלתי וכן עומד על משמעות תוצאות החלתה, לרבות הענקת סעד של פיצויים למי שייפגע מהפעלתה. לאחר מכן סוקר המאמר שלושה מקרי בוחן שניתן ליישם בעניינם את תקנת השוק: גריעה מקו כחול, גריעה מצו תפיסה וגריעה מהפקעה. בכל המקרים הללו קיימים מקרים שנדונו או נידונים כיום בבתי המשפט, ובשל מספר המקרים שרלוונטיים לתחולתה קיים צפי שתקנת שוק זו תהיה במוקד השיח המשפטי בשנים הקרובות. לאור הנחה זו המאמר בוחן גם את האפשרות שנדונה בימים אלו ליצור מסלול מנהלי לבחינת תקנת השוק חלף המסלול המשפטי. בסיום המאמר נערכת השוואה למקרים שנדונו בבית הדין האירופי לזכויות אדם בנוגע לצפון קפריסין ולחבל נגורנו קרבאך שיש בהם התנגשות בין בעלי זכויות מקוריים לבין מתיישבים קיימים או השלטון הנוכחי.
