זכויות תרבותיות וזכויות אדם: כלי לפיתוח מאזן של דיני זכויות יוצרים בישראל
מעמדן של הזכויות התרבותיות כזכויות אדם מעוגן בדין הבינלאומי. הזכויות התרבותיות כוללות את זכות היוצר לשמירה על האינטרסים החומריים והמוסריים ביצירתו וכן את זכותם של הכול להשתתף בחיי התרבות. על פי העמדה המוצעת במאמר, תפיסת הזכויות התרבותיות כזכויות אדם עשויה לתרום לפיתוח מאוזן של דיני זכויות היוצרים בישראל. כזכויות אדם, זכות היוצרים והזכות להשתתף בחיי התרבות עלולות להתנגש, ולדעתנו אין לקבוע נוסחת איזון קבועה מראש למצבים אלה. האיזון בין שתי הזכויות התרבותיות הללו משקף אף את המתח הקיים תדיר בדיני זכויות היוצרים בין מתן שליטה על היצירה למתן גישה חופשית ליצירות: אף על פי כן, קיימת תועלת רבה בהחדרת האיזון בין הזכויות התרבותיות כזכויות אדם לתוך הדין הפנימי. דיני זכויות היוצרים גדושים נורמות פתוחות, שלכל היותר מתוות את המסגרת הכללית לעריכת איזון האינטרסים - אולם אינן מכריעות בו באופן מוחלט. האיזון בין האינטרסים במקרים אלה נעשה על ידי בתי המשפט בכל מקרה לגופו. שיח הזכויות התרבותיות עשוי לשמש מצפן בפרשנותן של נורמות פתוחות אלה, ובכך לסייע לבתי המשפט להכריע במקרים השונים באופן ראוי וצודק. התועלת הכרוכה בזכויות התרבותיות לפיתוח מאוזן של דיני זכויות היוצרים בישראל היא מעל ומעבר לכך: הזכויות התרבותיות עשויות להדגיש אינטרס שלא ניתן לו ייצוג הולם בתהליך החקיקה; להעשיר את הרובד התאורטי שבבסיסם של דיני זכויות היוצרים: לשחרר את בתי המשפט מנטייתם הבלתי־מאוזנת להשקיף על זכות היוצרים כזכות קניינית מוחלטת! ולהעלות את המודעות לנושא הזכויות התרבותיות המתנגשות בקרב מעצבי המדיניות והציבור בכללותו. היות שהזכויות התרבותיות מסווגות כסוג של זכויות אדם כלכליות־חברתיות, הן מביאות עמן מטען ערכים שונה מזה הנהוג בשיח זכויות יוצרים הקיים, ולכן בכוחן לשמש את בתי המשפט ככלי לפריצת ההלכות המסורתיות ולכינון הסדרים צודקים וראויים יותר בענף. שיח הזכויות התרבותיות עשוי לתרום להשגת כל היתרונות הללו באמצעות השפעתו על עיצוב דין זכויות היוצרים מראש והן על פרשנות הדין הפנימי בדיעבד, באופן המתיישב עם הערכים הרב־ממדיים שבבסיס הנורמה הבינלאומית.
