"ארגון המעסיקים" ו"ארגון המעסיקים הבכיר" במשפט העבודה הקיבוצי (כרך מט)

עידו עשת

מאמר זה מבקש להתחקות אחר מוסד משפטי זנוח בתחום משפט העבודה הקיבוצי – מוסד "ארגון המעסיקים", ואחרי מוסד נוסף, שעצם קיומו מוטל בספק (ולטעמי גם נובע מטעות) - מוסד המכונה "ארגון המעסיקים היציג". המושגים המשפטיים האמורים כמעט ולא הטרידו את משפט העבודה הקיבוצי בישראל בעבר, ואולם התפתחויות שונות שחלו לאחרונה בתחום זה, מעוררות את הצורך בהבהרת המעמד המשפטי של "ארגון המעסיקים" ושל "ארגון המעסיקים היציג". בתמצית, המאמר מבקש להבהיר לראשונה את מודל הייצוג שעליו מבוסס "ארגון המעסיקים" ולהבחין בינו לבין מודל הייצוג של ארגון העובדים. עוד מבקש המאמר לבחון את מעמדו המשפטי של "ארגון המעסיקים" הרגיל, ואת מעמדו המשפטי ומודל הייצוג של ארגון המעסיקים שהוא צד להסכם קיבוצי כללי שחלק מהוראותיו הורחבו באמצעות צו הרחבה, ארגון מעסיקים אותו יבקש המאמר, לאחר שיעמוד על הסיבות לכך, לכנותו בשם: "ארגון המעסיקים הבכיר", להבדילו מארגון מעסיקים סתם. לאחר שהמאמר מציג את הדגמים העיקריים המשמשים במודל הייצוג של ארגון המעסיקים בקנדה לשם השוואה, מבקש המאמר לטעון כי יש להטיל על ארגון המעסיקים חובת ייצוג הולם ביחס לחבריו, וכי ארגון המעסיקים הבכיר חב בחובת תום לב ביחס למעסיקים עליהם חל צו ההרחבה מכוח מעמד הנהגתו וכי מוטלת עליו אחריות לאכיפת הוראות צו ההרחבה. לבסוף, מבקש המאמר לדון בכיוונים ראשונים להתפתחותם של דיני התחרות בין ארגוני המעסיקים.