גשרון צר מאד: חוקה, צדק, יושר וסעד - בעקבות פרשת "הפורום לדו-קיום בנגב"

האם ניתן לתקוף חקיקה ראשית בטענה שאינה חוקתית אך ורק משום שיישומה מוביל לתוצאה שאינה צודקת בעליל? בשאלה זו ובשאלת הסעד הנלווית לה, עוסקת רשימה זו, בעקבות סעד הביניים שהעניק בבית המשפט העליון בבג״צ 3511/02 עמותת ״הפורום לדו קיום בנגב״ נ׳ משרד התשתיות. הרשימה טוענת כי אין מניעה מושגית לאמץ את קביעתו של בית המשפט, לפיה חוק־יסוד: השפיטה מכפיף את החקיקה הישראלית לעקרונות הצדק. בניגוד לטענה המקובלת בקרב משפטנים רשימה זו תטען כי הצדק אינו מושג, ״עמום״ או ״סובייקטיבי״, או לפחות אינו כזה בהשוואה לנורמות משפטיות אחרות. הצדק הינו מושג פורמאלי, ולכן מסקנתו של בית המשפט עולה בקנה אחד עם הגישה הפורמאלית למשפט. עם זאת, טוענת הרשימה כי מבחינת המשפט הפוזיטיבי השורר כעת בישראל, פרשנותו של בית המשפט קשה לקבלה, וזאת הן בהתחשב בכוונת המחוקק והן בהתחשב בתכליות האובייקטיביות של חוק היסוד. הרשימה מציעה חלופה פרשנית אשר נשענת על הזכות לכבוד האדם כמגנה על מערכת היחסים בין האזרח לרשויות השלטון. כן מעלה הרשימה את שאלת הסעד הראוי בנסיבות העניין, ומצביעה על ה׳׳פטור החוקתי״ כסעד אפשרי. לבסוף, שואלת הרשימה שמא אין לראות בפרשת הפורום פיתוח של דיני יושר חוקתיים, מהלך בעל השלכות עומק ורוחב. סיכומה של הרשימה דן בחשיבות הערות הפסיקה בעת הזו.