מגמות במשפט החוקתי-פלילי בישראל לאור ניתוח מושגי של 'כבוד האדם'
בעקבות חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו התפתחו בשיח המשפטי הישראלי שני דיונים מקבילים, האחד דן בערך החוקתי של "כבוד האדם", והשני בהשפעתו של חוק היסוד על המשפט הפוזיטיבי בישראל ובייחוד על תחומי המשפט הפלילי. במאמר זה אבקש לשלב את שני הדיונים זה בזה, להציע שלוש חלופות פרשניות לערך החוקתי של "כבוד האדם" ולהראות כיצד אלה עשויות להשפיע על המשפט הפלילי הפרוצדורלי והמהותי בישראל. כפי שאראה, סמוך לחקיקת חוק היסוד חלו שינויים ניכרים בדין הפלילי הפרוצדורלי, ובעיקר בזכויותיהם של החשודים והנאשמים. עם זאת השפעתו של חוק היסוד נעצרה על סיפו של המשפט הפלילי המהותי והתנקזה כמעט לחלוטין לבחינה של פסקת ההגבלה. המאמר מראה כי לאחרונה ניתן לזהות ניצני שינוי בהשפעתו של חוק היסוד על תחומי המשפט הפלילי המהותי המתבטאים בכך שבית המשפט החל להעניק לעקרון האשמה מעמד חוקתי, לפרש מחדש נורמות מהדין הפלילי המהותי ולעצב את ההליך הפלילי לאור חוק היסוד. המאמר מראה כי שינויים אלה נעוצים בפרשנויות שונות המוענקות לערך החוקתי של "כבוד האדם" שבחוק היסוד.