ניגוד העניינים של הבנקים בבורסה: ביטויים, השלכות והתמודדות

הבורסה בתל אביב במשבר: היא מצויה בתהליך מואץ של התייבשות הן ברמת הנזילות בבורסה והן במספר החברות הרשומות. ברשימה זו אנו טוענים שהצעת החוק של הרשות לניירות ערך לטיפול בבעיות של הבורסה באמצעות שינוי מבנה הבעלות והממשל התאגידי של הבורסה אינה מטפלת בשורש הבעיה באפקטיביות: כוחם של הבנקים בדירקטוריון הבורסה ועוצמת ניגוד האינטרסים שבו הם שרויים. פיקדונות בנקאיים הם מוצר תחליפי לא-מושלם להשקעה בבורסה. שיעורי הרווח של הבנקים משירותי התיווך הפיננסי גדולים במידה ניכרת משיעורי הרווח שלהם משירותי המסחר בבורסה שהם מספקים ללקוחות שלהם. פער זה יוצר לבנקים תמריץ חזק להסיט השקעות בבורסה לעבר פיקדון בנקאי. ברשימה זו אנו טוענים שניגוד העניינים יבוא לידי ביטויו הבולט ביותר דווקא בהתנהגות פסיבית של הבנקים. טענה זו מושתתת הן על ניתוח כלכלי והן על ניתוח מהזווית של אתיקה התנהגותית. ניתוח נתונים על שיעור הנוכחות הנמוך של דירקטורים המייצגים בנקים בשנים 2004–2014 מחזקים השערה זו. על פי המודל הניהולי של דירקטוריונים, שיעור הנוכחות הנמוך עשוי להסביר את הפסיביות של הבורסה בעריכה של רפורמות ביחס לבורסות אחרות במדינות ה-OECD. לפסיביות זו יכולות להיות השלכות חמורות בעיקר בעיתות משבר כאשר הצורך ברפורמות הוא גדול. אנו מצביעים גם על ביטויים אקטיביים לניגוד העניינים בהחלטות על תפריט העמלות בבורסה ועל האפשרות שניגוד העניינים של הבנקים גרם לאימוץ עמלות שאינן יעילות, ושתכליתן לשמש חסם כניסה למסחר בבורסה. הסטייה של העמלות בבורסה בתל אביב מהעמלות הנהוגות בבורסות במדינות ה-OECD מחזקת טענה זו.

לרשימה זו יש השלכות תאורטיות ניכרות נוסף על השלכותיה הפרקטיות על ההצעה לשינוי מבנה הבורסה בתל אביב: היא מרחיבה את יישומה של האתיקה ההתנהגותית על התחום של החלטות דירקטוריון. נוסף על אלה יש לה השלכות גם על הסוגיה הבין-לאומית ברגולציה של בנקאות בנוגע לשאלת רמת ההפרדה בין מערכת הבנקאות הקמעונאית לפעילות המסחר בבורסה.