חופשה בטורקיה, תביעה בישראל: שיקולים ציבוריים בדוקטרינת הפורום הלא נאות
נתבע שהוגשה נגדו כדין תובענה בעניין אזרחי בישראל רשאי לטעון כי הפורום הישראלי אינו הפורום הנאות לדיון בתובענה ולנסות להניא את בית המשפט המוסמך מלדון בתובענה באמצעות השימוש בדוקטרינת הפורום הלא נאות (forum non conveniens).
כדי לבחון אם קיים פורום נאות יותר לדון בתובענה ייזקק בית המשפט למבחן "מרב הזיקות", שבמסגרתו מוטל על הנתבע להוכיח כי קיים פורום זר מוסמך שהוא באופן מובהק בעל זיקות רבות יותר לסכסוך לעומת הפורום הישראלי.
בפסיקת בית המשפט העליון ניכרת מגמה של הכבדת הנטל על הנתבע וצמצום ההיענות לטענת פורום לא נאות. רשימה זו מדגימה כי יישומה של דוקטרינת הפורום הלא נאות בישראל מתאפיין בהטיה מובנית לטובת בעלי הדין המקומיים ולרעת בעלי דין זרים.
מסורתית התמקד שיקול דעתו של בית המשפט בבחינת הזיקות ה"פרטיות" של בעלי הדין. בתחילת העשור חל שינוי בפסיקה כאשר נקבע כי לנוכח המודרניזציה בדרכי התקשורת והתחבורה יש לייחס משקל מועט בלבד לשיקולי הנוחות של בעלי הדין. בנסותו למנוע רכישת סמכות שיפוט שרירותית על רקע שינוי זה אימץ בית המשפט העליון מהמשפט האמריקאי את השימוש בשיקולים ציבוריים במסגרת טענת פורום לא נאות.
השיקולים הציבוריים מתאפיינים בקריטריונים עמומים ולעתים סותרים המותירים בידי בית המשפט שיקול דעת רחב ומעצימים את אי-הוודאות של המתדיינים. שיקולים אלה מאפשרים הרחקת תביעות מהפורום מטעמי "יעילות דיונית" או השארתן בו מטעמי "ערכיים". רשימה זו עומדת על הקשיים היישומיים במדיניות שאומצה על ידי בית המשפט העליון בכל הנוגע ליעילות המערכת השיפוטית; לבעייתיות שבהטיה המובנית לטובת בעלי דין מקומיים ולרעת בעלי דין זרים; לאופי הסכסוכים שיידונו בפני בתי המשפט; להשפעה האפשרית על יחסי החוץ של המדינה.
